עיניך רואות את כל אשר עשה ה' אלוהיך? – פרשת דברים

dvarim

פרשת דברים: דברים א 1 – ג 22

בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא בספר האחרון של החומש. ספר דברים מורכב ברובו מחזרה על החוקים והמצוות שאלוהים מסר לעם ישראל במשך 40 שנים במדבר: וַֽיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם (א 3).

הפרשה נפתחת במעמד זה, ומתארת את שהות העם במדבר ואת סרבנותם להיכנס לארץ ולרשת אותה. אלוהים נאמן והוא התכוון להגשים את הבטחותיו לאברהם ולצאצאיו: רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הֹוָ֠ה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם (א 8). מה שאלוהים מתכוון לעשות, הוא אכן יעשה! כפי שכתוב רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ… – הארץ ניתנת להם עוד לפני שכף רגלם דרכה בתוכה. אך העם מצידו אינו נאמן לאלוהים ואינו מאמין בקיום ההבטחות האלה: וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם. וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהֹוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ… וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם (א 26–27, 32).

אלוהים מקיים את אשר הוא הבטיח – הן את הברכות והן את העונשים. כאשר הדור הסורר סירב לציית לאלוהים ולהיכנס לארץ כנען, אלוהים נשבע שהם לא ייכנסו לארץ: וַיִּשְׁמַ֥ע יְהֹוָ֖ה אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר, להאִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם, זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה… (א 34–36). לאחר מכן, משה מציין בפירוש שהדבר התגשם ואכן כל הדור ההוא מת: וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כׇּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם (ב 14).

יהושע בן נון, יד ימינו של משה, נבחר על ידי אלוהים להחליף את משה כמנהיג העם. הובלת בני ישראל במדבר לא הייתה משימה קלה, קל וחומר הכניסה לארץ כנען והלחימה בעמים החזקים שנמצאים בתוכה! לאור אתגר גדול זה אשר עומד לפני יהושע, כיצד משה מעודד אותו?

וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃ לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם (ג 21–22).

הוא מבטיח ליהושע: כמו שבני ישראל ניצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן בצד המזרחי של הירדן, כך הם ינצחו גם בצד המערבי. ואיך הם ניצחו את המלכים האלו? אלוהים הוא הנלחם בעבורם!

גם בקשר ליציאה ממצרים כתוב שאלוהים נלחם בעבור העם:‏ יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙‏ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם (א 30). ראו גם בספר שמות: ‏יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן… ‏וַיָּ֗סַר‎ אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם (שמות יד 14, 25).

הכוהנים נקראו לעודד באופן דומה את העם ולהזכיר להם שאין סיבה לפחד כשזוכרים שאלוהים כבר נלחם בעבורם בעבר וימשיך להילחם בעבורם גם בעתיד: כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ‎ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם‎‏ רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם, ‎‏וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם, וְאָמַ֤ר‎ אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל‎ ‏־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ‎‏ מִפְּנֵיהֶֽם, ‏כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ‏ אֶתְכֶֽם (דברים כ 1–4).

לאן אתה מביט בעת צרה? בזמן של מלחמה, טילים, טרור, משברים פוליטיים וחברתיים? האם אתה זוכר בעיצומם של הלחץ, הקשיים, האתגרים הבלתי נגמרים, שאלוהים ימשיך להיות איתך כפי שהוא היה בעבר, ושהוא זה הנלחם בעבורנו?

הבה נחיה לפי דברי העידוד של משה ליהושע, שהזכירו לו את הדברים שכבר התרחשו כבסיס לציפייה לניצחון שאלוהים ייתן גם לו: עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙…

אלוהים נאמן ואפשר בהחלט לסמוך עליו! הוא יכול ורוצה להילחם בעבורך, הוא רוצה לתת לך ניצחון ושמחה בחיים. אלוהים יקיים את הבטחותיו, כמו שקיים את הבטחותיו בימי משה ויהושע.

לקריאה נוספת

לזרוע ולקצור – פרשת ויחי

פרשת ויחי – אם היה אפשר לסכם במשפט אחד את צוואת יעקב לבניו אז הפסוק מהאגרת אל הגלטים בברית החדשה, מעביר את המסר בתמציתיות: אַל תִּטְעוּ, בֵּאלֹהִים אֵין לְהָתֵל: כִּי מַה שֶּׁאָדָם זוֹרֵעַ, אֶת זֹאת גַּם יִקְצֹר (ו 7). כאשר ידע יעקב שהוא עומד למות, אסף את בניו כדי לתת את ברכתו לכל אחד מבניו על פי מעשיו…

המשיכו לקרוא »

הלב והעיניים – פרשת שלח לך

פרשת שלח לך: ילדים קטנים מרגישים ביטחון רב מסיבה אחת – נוכחות ההורה. מאוחר יותר הם מגלים שההורה מוגבל ולא כול-יכול. לא כך עם אלוהים. בסיפור יציאת מצרים בצעדיו הראשונים של העם אחרי עמוד הענן ועמוד האש רואים בני ישראל את מה שאלוהים מסוגל לעשות בעדם ושניתן לבטוח בו בכל מצב ומול כל אתגר. אבל מהר מאוד הם שכחו את מה שראו ורק מעטים הפנימו את הלקח.

המשיכו לקרוא »

אלוהי כל הנחמה

החיים מכים בנו לפעמים קשות, וליבנו נאנק במצבים בהם אנו חשים צורך גדול שמישהו יעמוד לצידנו. אולי אחדים מאיתנו יגידו: "מֵֽאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי" (תהלים עז 3). מחברי התנ"ך והברית החדשה הביעו לעיתים במילים ברורות את הכאב הכי עמוק שלהם. אך הם גם גילו את מקור הנחמה הכי אמינה, עמוקה ואמיתית באלוהים עצמו. כך, למשל, דוד אמר לה' שגם בנסיבות החשוכות ביותר "שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי… בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי" (תהלים כג 4; צד 19)

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן