הגות בזמן מלחמה – 19 לאוקטובר 2023

"וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה…  וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן׃ וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן־הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת…  וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת־עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ" (שמות ד 1, 9-8, 31). המכשול הגדול ביותר של ישראל לחירות לא היה אכזריותם של יועצי פרעה או אכזריותם של חייליו, שהרגו את תינוקותיהם התמימים, אלא חוסר אמונתם באלוהי ישראל ובגואל ששלח. אולם בקטע לעיל רואים אלוהים סבלני ומתמיד, שעל-מנת לקיים את כל הבטחותיו, מוכן ומסוגל להשתמש בכל אות העומד לרשותו במטרה להתגבר על חוסר אמונתם. וזהו, חברים יקרים, אולי השיעור הכי גדול ומעודד של חג הפסח. אלוהים בסופו של דבר יכבוש את לב עמו כך שיאמינו בו ובמי ששלח. "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד 31). "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט 9).

לקריאה נוספת

אין דרך אחרת – פרשת בשלח

פרשת בשלח – הדרך מעבדות לחירות בסיפור יציאת מצרים הביאה את בני ישראל למקומות ומצבים שמהם לא היה שום מוצא – אלא בעזרת אלוהים. קודם כול, הם מצאו את עצמם כלואים בין הים לבין חיל פרעה, ללא דרך מילוט. והפלא ופלא, ה' רצה שהעם יגיע למצב הזה! הסיבה לכך…

המשיכו לקרוא »

הכול מתחיל עם אלוהים – פרשת אמור

פרשת אמור – בלוח השנה העברי, "ראש השנה" חל בחודש תשרי. אבל בתנ"ך יום זה אינו נקרא "ראש השנה" אלא "זכרון תרועה" והחודש אינו הראשון אלא השביעי (ויקרא כג 24). החודש הראשון בתנ"ך הוא ניסן, שבו הוציא אלוהים את ישראל ממצרים. חשיבותו כחודש הראשון בלוח מועדי ה' מתבהרת בפרשת השבוע…

המשיכו לקרוא »

מוטיבים במקרא – חוטים בתוך מארג

דרך להשיג הבנה טובה יותר של ספר או שיר במקרא היא לזהות את המוטיבים שבו ולעקוב אחריהם במהלך היצירה. מוטיב ספרותי הוא רעיון או יחידת משמעות (מושג, מטפורה, רכיב עלילתי) שחוזר במהלך היצירה כמה פעמים, לעיתים גם בדרכים שונות, ושתורם להעברת המסר. קיימים שני סוגים של מוטיבים: אלה שמופיעים בתוך יצירה אחת ואלה שמופיעים ביצירות שונות, ואולי מקשרים ביניהן (אך לא בהכרח). כל אחד מן הסוגים האלה מתאפיין באופן קצת שונה ולכן נתייחס אל כל אחד בנפרד. בכתבה הזאת נתייחס לסוג הראשון: מוטיב שמופיע בתוך יצירה מסוימת.

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן