"עַל זֹאת שִׂמְחוּ שָׁמַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם. אוֹי לָאָרֶץ וְלַיָּם, כִּי יָרַד אֲלֵיכֶם הַשָּׂטָן בְּחֵמָה גְּדוֹלָה, בְּיָדְעוֹ כִּי קְצָרָה עִתּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַתַּנִּין כִּי הֻשְׁלַךְ אַרְצָה, רָדַף אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת הַזָּכָר" (התגלות יב 13-12). חזון יוחנן אינו ספר פשוט להבנה, ועלינו תמיד להיות זהירים בניסיון לפרש את הסמליות שבו. מיהי האישה באחרית הימים שאותה מבקש השטן להשמיד? אין ספק, השטן שונא את הקהילה ומבקש להרוס את עדותה, אך המשיח הוא שהוליד את קהילתו; הקהילה לא הולידה את המשיח. האישה, אם כן, חייבת להיות ישראל. תמיד הייתה אנטישמיות והיא באה לידי ביטוי במגוון דרכים, בזמנים שונים ובנסיבות שונות. אנטישמיות מוצאת תירוצים לשנוא יהודים מסיבות דתיות, גיאו-פוליטיות, סוציו-אקונומיות ואתניות. אולם לכל ביטוי של אנטישמיות יש אב אחד, הנחש. הנחש, במאמציו לסכל את מטרות האל, מנסה לרסק את האישה ואת ילדיה מאז ומתמיד. מכיוון שהנחש שונא את אלוהים, הוא שונא במיוחד את האנשים שאלוהים אוהב. אחד מסימני הימים האחרונים יהיה נחשול של אנטישמיות, הואיל והנחש יבין כי ימיו ספורים. אינני יודע כמה אנחנו קרובים למשמע קולו של השופר האחרון, אך אני יכול לומר כי נראה שסרטן האנטישמיות התפשט בכל רחבי העולם. לפיכך, אין זמן מתאים יותר לתקן את הקשר שלנו מול אלוהים, מאשר עכשיו! אין זמן מתאים יותר לאהוב את האנשים שאלוהים אוהב, מאשר עכשיו! מדוע? כי כל הסימנים מראים שהשטן חי על זמן שאול. "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃ לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כג 21-20).
![](https://hatsur.org.il/wp-content/uploads/2023/01/TissotPlague10x4-768x307.jpg)
אותות בדרך לחירות – פרשת בֹּא
פרשת בֹּא – מעבדות לחירות! כולנו מזהים מייד את המשפט הקצר הזה כמגלם את סיפור יציאת מצרים. אבל כיצד זה קרה? ומה המסר הזה אומר לנו היום? שהרי נאמר שצריכים לספר אותו לבנים ולבני הבנים ובספרי הנביאים הסיפור של יציאת מצרים נהיה לדגם לישועה עתידית…