הגות בזמן מלחמה – 22 לאוקטובר 2023

priscilla-du-preez-9CMUPez8wLo-unsplash

"רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא־גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב…  וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ׃ יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ׃ תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד׃ שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם׃ תְּהִי־טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל־יְהִי יֹשֵׁב" (תהלים סט 5, 26-22). רבים מחסידיו של ישוע אינם יודעים מה לעשות עם מזמורי הזעם בספר תהלים (מזמורים המעוררים זעם אלוהי על האויב). הם אומרים לעצמם, "נכון, זה חלק מדבר אלוהים, אך זה היה רלוונטי לתקופה נשכחת, עם מוסר תת-משיחי. מסיבה זו, לא ראוי שנתפלל כך כיום!" עם-זאת, תהילים סט מצוטט ומיושם לעתים קרובות על-ידי ישוע בברית החדשה. תרצו או לא תרצו, מזמור הזעם הזה הוא בו-זמנית תפילתו של דוד ושל בנו הגדול ביותר. מה נוכל ללמוד מפרק מפחיד שכזה? אפשר ללמוד ממשיחנו שזה בסדר לכעוס על הרוע ולהשתוקק לחיסולו המוחלט מהעולם. אולם בשם המוסר הקלוקל של העולם הזה, אנשים מעדיפים לפרוק את זעמם על קורבנות הרשע (ישראל) ולא על מבצעיו (חמאס). לאחרונה שמעתי פוליטיקאי אמריקאי קורא לעולם לזעום על ישראל בגין הסבל הנורא הנגרם לערביי עזה. אין ספק שהמצב הנוכחי בעזה הוא סיבה לזעם מוצדק! זעם על ארגון שטני המחזיק שני מיליון אזרחים ומאות ישראלים כבני ערובה; זעם על המוות וההרס שארגון זה מביא על העם שאלוהים אוהב, שעבורו שלח את בנו יקירו. אנו מייחלים למיגור הרשעים; למזרח תיכון בו ניתן להכריז את הבשורה בחופשיות, בו מקור כל הרוע נמחץ תחת רגליו של המשיח; אנו מייחלים ליום בו מדינות עוינות לא ילמדו שוב מלחמה. נוסף על-כך, אנו מייחלים לעושי הרשע שהתעוררו ויחזרו בתשובה לפני שיהיה מאוחר מדי. "הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה׃ הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי־רִיק יִעָפוּ׃ כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת־כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל־יָם" (חבקוק ב 14-12).

לקריאה נוספת

קשר אישי בין אדם לאלוהים – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא – קשר אישי בין אדם לבורא עולם? עשויות להיות לנו מחשבות ותהיות רבות בעניין, אבל בפרשת ויקרא ניתנת לנו תשובה ברורה. הפרקים האחרונים של ספר שמות מתארים את הקמת המשכן ומסתיימים במראה מדהים של ירידת הענן על המשכן וכבוד ה' שממלא אותו (וַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן…)

המשיכו לקרוא »

אלוהים מדבר ומופיע – פרשת משפטים

פרשת משפטים – "מי אתה, שתקבע?" שאלה זו נשמעת לא רק כהתרסה בפיהם של ילדים חצופים אלא גם לעיתים בלב של כל אחד מאיתנו. והשאלה הדומה, "מי קובע?" מרכזית בדיוניהם של פילוסופים שדנים בנושאי מוסר אבסולוטי. בפרשת משפטים ישנן כמה וכמה סיבות…

המשיכו לקרוא »

כפרה וקדושה – פרשת אחרי מות ופרשת קדושים

פרשות אחרי מות – קדושים: רצף של דברים פעמים רבות אינו מקרי וסתמי אלא טמונות בו חשיבות ומשמעות. הסמיכות של יום הזיכרון ויום העצמאות מצמידה יום של עצב ואבל ליום של שמחה וחיים. המעבר חד. אך הוא מכוון ומייצג את מציאות חיינו בארץ. גם בפרשות "אחרי מות" ו"קדושים" יש חשיבות לסדר של הדברים…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן