השימוש בכישרונותינו וברכושנו – למענו או למען עצמי? – פרשת ויקהל

10x4banner

השימוש בכישרונותינו וברכושנו – למענו או למען עצמי?

פרשת ויקהל

שמות לה 1 – לח 20

 

"איזה בן-אדם כישרוני!" בטח כל אחד מאיתנו חשב את זה מדי פעם על מישהו אחר. אך האמת היא שכל אחד מאיתנו ניחן בכישרונות שקיבל כמתת מאלוהים. השאלה היא כיצד ולשם מה אנחנו משתמשים בהם?

בפרשת ויקהל יש דוגמה יפה של אנשים שהיו להם כישרונות וגם חפצים שהם היו מוכנים לתת לשירות אלוהים. למעשה, כל הדברים האלה ניתנו להם בחסד כשיצאו ממצרים וברור שאלוהים הוא אשר דאג לכך שהשכנים המצרים יספקו לעם את כל צורכם – ואף יותר מכך (שמות יב 35­-36; למעשה מה שהם קיבלו מהמצרים היה בגדר שכר שהגיע להם על כל העבודה הקשה כאשר נוצלו כעבדים).

התבנית של המשכן כבר ניתנה על ההר למשה. עתה היה צורך לבנות אותו ולהכין את כל הכלים ובגדי הכוהנים שעמדו להיות חלק מעבודת ה' במשכן. לכן, היה צורך גם בחומרים וגם בבעלי מלאכה ואומנים. וכאן העם התבקש לתת את החומרים שהיו נחוצים (קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה, זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. וְשֶׁמֶן, לַמָּאוֹר; וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. וְאַבְנֵי-שֹׁהַם–וְאַבְנֵי, מִלֻּאִים: לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן שמות לה 9-5). כמו כן אנשים עם הכישורים המתאימים נקראו למלאכת הבנייה והיצירה (וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה, שם 10).

וראו איזה מראה נפלא! אנשים לקחו דברים יקרים שהיו נחוצים למלאכה והביאו ברצון, עד שהיה די והותר. ואנשים בעלי כישורים התנדבו לשרת, לבנות ולעשות. ולא רק האנשים המוכרים יותר, בצלאל ואהליאב, אלא גם רבים אחרים, כולל נשים רבות שלא נזכרות בשמותיהן (וְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָֽעִזִּֽים, שמות לה 26).

אפשר לדמיין את הרגשתם של אלה שמתוך רצון נתנו חפצים יקרים למלאכת יצירת המשכן. הם זכו לראות את הדברים היקרים שתרמו נהפכים להיות חלק ממשכן האלוהים, מכלי השירות בקודש, מבגדי הכוהנים! ומי שעבדו כדי ליצור ולבנות את המשכן וכליו ידעו שלעבודתם הייתה משמעות גדולה וחשובה מאוד. יחד עם זאת התורה מזכירה לנו שה' הוא מי שנתן את הכישורים האלו והוא גם מילא ברוחו את מי שבא לעזור כדי שיעשה את עבודתו בעזרת ובהכוונת אלוהים (רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה, שמות לה 31; וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָֽהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַֽעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָֽה, שמות לו 1).

האפשרות לתת ממה שיש לנו ולעשות את מה שאנחנו עושים כדי לשרת את אלוהים ואף לעבוד בשיתוף פעולה איתו מודגמת גם בגישתו של דניאל. תוך כדי העבודה שלו עבור מלך בבל, דניאל שירת את אלוהים. הוא הציב לנו דוגמה מצוינת לכך שגם בעבודה שקוראים לה "חילונית" כביכול, ניתן לשרת את אלוהים. המשורר שאמר אֲהַֽלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י (תה' קמו 2) התכוון, כנראה, לרצונו להלל את ה' במשך כל חייו, אבל אפשר גם להבין מזה שרצה להלל את ה' בכל מה שנכלל בחייו.

כתוב באיגרת אל הקולוסים ג 23­–24: כָּל מָה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, עֲשׂוּ בְּכָל נַפְשְׁכֶם, כְּעוֹשִׂים לְמַעַן הָאָדוֹן וְלֹא לְמַעַן בְּנֵי אָדָם, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אִתָּם כִּי תְּקַבְּלוּ מֵאֵת הָאָדוֹן אֶת שְׂכַר הַנַּחֲלָה. אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עוֹבְדִים!

כדאי לעצור ולשאול את עצמנו: לאיזה מטרות אני משתמש בכישרונות ובנכסים שלי (שניתנו לי מלכתחילה מידי אלוהים)? במה אני משקיע את הזמן שלי? רק בדברים שמשרתים אותי? או האם אני משקיע אותם מתוך כוונה להביא כבוד לאלוהים?

לקריאה נוספת
שני ספרי מקרא פתוחים לספר ישעיה ולבשורה על פי מתי

התנ"ך בברית החדשה

מטרת המאמר הזה היא להצביע על הדרכים העיקריות שבהן הברית החדשה מקושרת לתנ"ך, ולספק לקורא כלים לזיהוי נקודות המגע וחשיבותן. המטרה כאן היא רק להגביר את המודעות לעומק הקשר הקיים בין התנ"ך והברית החדשה…

המשיכו לקרוא »
הר הגלבוע

צירוף המילים 'שדי תרומות' בשמואל ב א 21

הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י‏ מָשִׁ֥יחַ‏ בַּשָּֽׁמֶן׃ (שמ"ב א 21)
צירוף המילים 'שדי תרומות', שנמצא בשמ"ב א 21, מהווה אתגר פרשני. צירוף מילים זה הוא יחידני, כלומר נמצא אך ורק במקרה האחד הזה במקרא, והוא מהווה דוגמה מעניינת לניסיונות להבין טקסט מקראי בעזרת הצעה לתיקון הטקסט על סמך חקר הלשון האוגריתית במאה הקודמת. אם כן, איך מבינים את צירוף המילים 'שדי תרומות'?

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן