ריבונות אלהים – פרשת וישב

וישב: בראשית לז 1 – מ 23

 

במחרוזת סיפורי יוסף אנחנו לומדים להכיר את יוסף, אבל לא רק, ואולי בעיקר, את פועל אלהים בחיו. באופן מיוחד את היותו ריבון!

הסיפור מתחיל בתיאור העדפתו של יעקב את יוסף על פני אחיו והשנאה שזה עורר באחים:

וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם )בראשׁית לז 3 – 4).

אבל גם התנהגותו של יוסף לא תרמה לשיפור המצב.

לאחר שחלם את שני החלומות, האחד על האלומות שמשתחוות לו והשני על השמש, הירח והכוכבים שמשתחווים לו, לא השכיל לצפון את הדבר בליבו אלא בדיוק ההיפך! הוא התרברב בפניהם, נהג בגאווה ואפילו בשחצנות. אולי המחשבה על העתיד המזהיר שמחכה לו גרמה לו להתנשא מעל אחיו.

 

והם?

… וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ … וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו (לז 5, 11).

הקנאה והשנאה שפיתחו אליו הובילה אותם לזרוק אותו לבור ולאחר מכן למכור אותו לשיירה שעברה במקום בדרכה למצרים. לכאורה השתלשלות אירועים טרגית בחיי יוסף. אבל בל נטעה, אלהים – היה מעורב בכל פרט.

יוסף נזרק לבור כדי להגיע לבית פוטיפר.

הוא נזרק לכלא כדי להגיע לארמון פרעה.

הוא הגיע להיות המשנה לפרעה כדי להציל את עמו.

זו לא הייתה יד המקרה, זו הייתה ידו של אלהים. ריבונות אלהים מתגלה בסיפור זה דרך נסיבות החיים.

גם אם כל אירוע בנפרד בחיינו נראה כמו מכשול, אנחנו יכולים לנוח בידיעה כִּי אֱלֹהִים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חוֹבְרִים יַחַד לְטוֹבַת אוֹהֲבָיו, הַקְּרוּאִים עַל-פִּי תָּכְנִיתוֹ (אל הרומים ח 28).

 

ובכל זאת, לשם מה היה צריך להשליכו לבור? אלהים בריבונותו היה יכול למנוע את הזמן הקשה, המפחיד והבודד הזה בבור החשוך והריק.

מדוע ראה לנכון אלהים להעביר אותו את החויה הזו? הרי השתלשלות הארועים לא הייתה נפגמת, ותכנית אלהים הייתה עדיין מתגשמת בלי הסבל הזה. אולי התשובה טמונה בחזרה המרובה על הביטוי, שמופיע רק לאחר שיוסף הוצא מן הבור והגיע לבית פוטיפר, ולא לפני כן: וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ (לט 2 ). כך גם מחבר ספר מעשי השליחים בברית החדשה: … אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ וְהִצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו (ז 9 -10).

ארבע פעמים חוזר הביטוי בפרשה שאלהים היה עם יוסף ומצליח בידו את כל אשר הוא עושה, אבל רק לאחר שיוסף הוצא מן הבור (לט 2, 3, 21, 23).

האם יתכן שקרה משהו ליוסף, לא פיזית, אלא בלב, ברוח, כשהיה בבור?

לפעמים דוקא בחושך אנחנו רואים אור גדול.

האם הבור היה המקום בו הכיר יוסף בריבונות אלהים ונכנע לו?

 

ההכרה בריבונות אלהים הייתה כח בחייו של יוסף. הכרה זו הייתה כניראה תוצאה מהשהייה באותו בור חשוך והיא באה לידי ביטוי בהתנהגותו בבית פוטיפר. כאשר אשת פוטיפר מנסה לפתות אותו ולגרום לו להתפשר על ערכי אמונתו, עונה לה יוסף: … וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים (לט 9 ). לאלהים ולא לאף אחד אחר. כי הוא ריבון!

לקריאה נוספת

זרוע ה' כעבד ה' בספר ישעיה

ה הקשר בין "זרוע ה'" לבין "עבד ה'"? בסיפור יציאת מצרים הם מייצגים את הכוח האלוהי מזה ואת הכלי האנושי מזה. זרוע ה' מסמלת את כוחו וגבורתו של ה' בהוציאו את עמו מעבדות לחרות, ומשה היה כלי שרת שקיבל את הכינוי עבד ה'.

ההבדל ביניהם ברור. הראשון הוא אלוהי והשני הוא אנושי. על הרקע הזה מפתיע מאוד לגלות שבישעיה מ עד נג, השימוש במוטיבים של זרוע ה' ושל עבד ה' מביא אותם לנקודת חיבור משמעותית ומפליאה.

בפרקים אלה בולטת החזרה על עבד ה' וזרוע ה'. כל אחד מן המושגים האלה נושא מטען משלו בישעיה והם מייצגים, כמו ביציאת מצרים, את כוחו של ה' מחד וכלי אנושי מאידך.

המשיכו לקרוא »

מלוכה בהפתעה!

הבשורה המצערת על מותה של מלכת אנגליה אליזבת השנייה הגיעה לכל רחבי העולם. חיי המשפחה המלכותית תמיד משכו הרבה תשומת לב, והסדרה הפופולרית "הכתר" מעידה על כך. ואחרי מותה של המלכה, חייה, שסימלו עידן שלם, עוררו יותר עניין מאי פעם. אישה מיוחדת זו הייתה מלכה במשך 70 שנה – יותר מכל אדם אחר! אבל עלייתה לכס המלכות לא הייתה צפויה…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן