להכיר את אלו שהלכו לפנינו: לימוד על דמות מהמקרא

תמונה ראשית: משה חוצה את ים סוף

מבוא

דפי התנ"ך והברית החדשה (להלן – הכתובים או המקרא¹) מאוכלסים בדמויות שונות. הדמות המרכזית בהם היא… אלוהים עצמו. לפעמים הוא במרכז הבמה ולפעמים אינו מוזכר באופן ישיר, אך ברור שהוא שם. המחברים מתייחסים אליו תמיד לא רק כאל דמות בתוך הסיפור אלא כמי שעומד ממעל וקובע את כל הסיפור, שכן כתבי הקודש הם בעצם דברו, ספר המספר עליו. אם כן, מחברי הכתובים עיצבו את הכול ביחס אליו ולכן תיאור הדמויות בכתבי הקודש אינו מעוצב על-פי חשיבותן הפוליטית או החברתית וגם לא על-פי שיעור קומתן בעיני בני אדם אחרים.

מטרת המאמר הזה היא לתת הדרכה למי שמעוניין להתמקד בדמות מסוימת מהתנ"ך או הברית החדשה ולהבין מה מסופר עליה ואילו לקחים דרך הצגתה ועיצובה בטקסט מבקשים להעביר לנו. ההתעמקות במה שכתוב על כל דמות היא גם מקור להנאה, אך מעבר לזה מה שנלמד על הדמויות בכתובים יכול אף לאתגר, ללמד, ולכוון אותנו ברמה אישית. כדאי זכור ולאמץ את ההבנה של שאול השליח באיגרתו הראשונה אל הקורינתים שמה שנכתב בתנ"ך על אנשים שונים – נכתב עבורנו בעיקר כדוגמה (הראשונה אל הקורינתים י' 6, 11). על בסיס גישה זו אנחנו ממליצים שלא תחקרו רק באופן שכלי אלא שתפנו לאלוהים בתפילה, לבקש אוזן קשבת וחוכמה להשכיל מן הכתוב על הדמות שבחרתם.

והנה כמה הצעות – דמויות מהתנ"ך: אברהם, שרה, רבקה, יעקב, יוסף, מרים, משה, יהושע, שמשון, רות, שמואל, שאול, דוד, אחאב, אליהו, אלישע, ירמיהו, אסתר, נחמיה; דמויות מהברית החדשה: שמעון כיפא, יוחנן בן זכריה, יוחנן בן זבדאי, מרים אמו של ישוע, שאול, וכמובן – ישוע.

 

שלב 1. הדמות בהקשרה (בקונטקסט)

חשוב מאוד להבין את הדמות בהקשרה. מה זאת אומרת? אנחנו יכולים לצייר לעצמנו תמונות שונות של אדם מסוים אשר מופיע בכתובים, וייתכן שאנחנו תופסים פן מסוים של אופיו, או סיפורו. ביכולתנו להתבסס על פסוקים מפה ומשם כדי לתאר פרט מסוים לגביו. אך חשוב להבין תחילה כיצד הכתובים מתארים אדם זה באופן כללי. כיצד הוא מוצג בתוך ההקשר שבו מסופר עליו? לאחר שנראה כיצד הכתובים מציגים אותו נוכל ביתר קלות לקבוע אם פן מסוים של אופיו, שאולי מעניין אותנו, אכן משקף את דמותו כפי שהיא מצטיירת בכתובים.

אם כן, השלב הראשון הוא לנסות להבין כיצד הכתובים מציגים את אותה הדמות.

1. קרא בעיון את הקטע או הקטעים שבהם מוזכרת אותה הדמות ושים לב לדברים הבאים:

  • איזה פרטים נמסרים לנו על אודות אותה דמות (למשל: מראה, משפחה, מעמד, גיל וכו')?
  • האם היא מופיעה כדמות חיובית או שלילית?
  • מהו טיב יחסה לאלוהים (כיצד אותה הדמות מתייחסת לאלוהים, והאם כתוב דבר מה על הדרך שבה אלוהים מתייחס אליה)?
  • ביחס לאיזה אנשים אחרים היא מוצגת ומה טיב היחסים האלה (משפחתי \ חברי \ פורמאלי; טוב \ רע)?
  • האם זו דמות מרכזית בסיפור או משנית?
  • איזה תפקיד ממלאת הדמות בעלילה ומה אנחנו לומדים מזה?
  • במה הדמות עוסקת? איזה מעשים היא עושה?
  • האם מסופר על רגשותיה או מחשבותיה? אם כן, מה הם?

 

בדוק את כל המרכיבים הבאים:

א. הפעם הראשונה שבה מופיעה דמות זו בכתובים;
ב. במשך העלילה;
ג. ההתייחסות האחרונה אליה.

היתרון בבדיקה של המרכיבים השונים על הדמות לאורך הסיפור (בהתחלה, בגוף הסיפור ובסוף) הוא שכך נראה את התמונה הכוללת. כך גם נוכל לראות כיצד היא משתנה – לטוב או לרע, או אם לא חל בה שינוי.

ניתן להיעזר בטבלה 1 (להורדה) כדי לסכם את הממצאים. אם יש מרכיבים נוספים שאתם רואים בכתוב על אותה הדמות ואינם מצוינים בטבלה, הוסיפו גם אותם.

2. יכול להיות שמה שמסופר על הדמות שעליה אתם לומדים מופיע בקטעים שונים באותו ספר. מאוד מעניין, וחשוב, לראות מה קורה לה לאחר ההפסקה בהתייחסות אליה. האם זהו פשוט המשך מאותה נקודה שבה הקטע הקודם הסתיים? איזה שינוים במצבה האישי, או במצב הסובב אותה, התרחשו מאז הקטע הקודם? מה מסופר בין הקטעים שמדברים על אותה הדמות?

אם זהו המצב בספר המספר על הדמות שאתם חוקרים, קראו את הקטעים השונים העוסקים בה, וגם את מה שיש ביניהם, והתייחסו לשאלות המופיעות לעיל. אפשר להיעזר בטבלה 2 (להורדה) כדי לסכם את הממצאים.

3. יכול להיות שהסיפור על הדמות שבחרתם מופיע ביותר מספר אחד (למשל: יש דמויות מקראיות המוזכרות בספרי שמואל, במלכים וגם בדברי הימים). כאן לא מדובר על ספרים המתייחסים בדיעבד אל אותו אדם אלא שמספרים את סיפורו. קראו בספר או בספרים הנוספים שבהם מופיעה אותה הדמות. התייחסו שוב לשאלות המופיעות לעיל. האם הספר הנוסף מציג את המשך הסיפור של אותה הדמות? או שהוא מצייר אותה מזווית ראייה קצת שונה? חשבו על מה ניתן ללמוד מן המכלול הזה.

אפשר להיעזר בטבלה 2 כדי לסכם את הממצאים.

4. חשבו על כל מה שמצאתם בקשר לדמות שבחרתם. האם חלו שינויים בחייה או באופיה? מה הביא לשינויים האלה?

בטבלה 2 תמצאו גם מקום לסכם את השינויים שחלו בדמות בקשר למרכיבים השונים (למשל: אולי יחסה לאלוהים השתנה; אולי מצבה האישי השתנה, כמו למשל, שלא היו לה ילדים בתחילת הסיפור אך בהמשך נולדו ילדים).

 

שלב 2. התמקדות – זוויות ראייה

א. התמקדות

קיימות דמויות שיש בכתבי הקודש חומר רב עליהן. במקרים כאלה כדאי לשקול את האפשרות להתמקד בחלק מסוים של חייהן. כדאי קודם לקרוא לפחות פעם או פעמיים את כל המידע הנמצא בכתובים על אותה דמות כדי לקבל תמונה כללית. לאחר מכן ניתן להתמקד בשלב מסוים של חייה. דוגמה מובהקת לדמות כזו מהתנ"ך היא דוד בן-ישי, ומהברית החדשה – שאול התרסי.

גם אם אינכם רוצים להתמקד בחלק מסוים מתוך חייה של הדמות שבחרתם, כדאי בכל זאת אחרי הסתכלות כללית בחייה להתבונן לעומק בקטעים נבחרים. דרך אחת לעשות זאת היא לבדוק בקטע מסוים את "זוויות הראייה".

ב. זוויות ראייה

בנוסף לבחינת המרכיבים השונים אשר גיליתם על אודות הדמות שבה בחרתם, כדאי לחזור ולקרוא את הסיפורים באופן שיכול להוסיף עוד עומק להבנתכם.

הסיפורת בכתובים אינה דו-ממדית, אלא תלת-ממדית! הסיפור הועבר לא רק מזווית הראייה של המחבר. למעשה, בכתובים המחבר (כמו מחברים ברוב הספרות מסוג הסיפורת) הוא הסמכות המעבירה לנו את מה שהוא רואה לנכון להעביר. אך הוא עושה את זה דרך זוויות ראיה שונות. זאת אומרת, נקודת המבט שדרכה אנו כקוראים רואים את ההתרחשויות ואת הדמויות בסיפור אינה אחידה, אלא משתנה. לעתים רואים דרך זווית ראייתו של המחבר כמספר, לעתים דרך עיניה של אחת מן הדמויות, ולעתים מנקודת מבטו של אלוהים. כמובן, המחבר בכתובים תמיד כתב במודעות לכך שאלוהים הוא לא רק הדמות המרכזית בסיפור (גם כשאין התייחסויות ישירות אליו) אלא שהוא תמיד נמצא מעליו כסמכות הקובעת את הכיוון ואת התכלית. כאשר לומדים להיות רגישים יותר לשינויים האלה בזווית הראייה נתחיל לראות את הסיפור בתלת-ממדיות.

לעתים זווית הראייה מוצגת בדבריהן של הדמויות, ולעתים היא טמונה בתוך הסיפור ויש לחפש אותה.

יש, למעשה, שתי רמות או שני מעגלים של זוויות ראייה.

1. זוויות הראייה של הדמויות השונות שנמצאות בתוך העלילה.

דוגמה של סיפור שמלא בזוויות ראייה המובעות בדברי הדמויות היא הסיפור של דוד וגוליית בשמואל א' י"ז. הסיפור מסופר על-ידי המחבר. אך בתוך הסיפור אנו רואים את הדברים דרך נקודת מבטם של אנשים שונים: של אנשי ישראל ('איש ישראל' פס' 25); של דוד (פס' 26, 29, 34–37, 45–47); של שאול (פס' 33, 38); של גוליית (פס' 8–10, 42–44). בסיפור הזה זווית הראייה בעצם הועברה על ידי דבריהן של הדמויות. כך ניתן לנו 'להיכנס לנעליהם' ולראות את אותו המצב מזוויות ראייה שונות. המכלול הזה מוסיף רבות להמחשת המצב שעליו מסופר ולהעשרת הבנתנו את הדמויות המעורבות.

2. זוויות הראייה של כל מי שמעורב בסיפור (הדמויות בתוך הסיפור, המספר ו/או המחבר של הסיפור, הקורא).

'זוויות הראייה' לא שייכות רק לדמויות הנמצאות בתוך הסיפור. המחבר כותב לנו, הקוראים. כך הוא יכול לתת לנו את המידע שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. אם כן, המחבר קבע מה הקורא (אני ואתם) יראה בכל שלב של הסיפור. אם כן, יש למעשה שלוש נקודות מבט, או מידות של הבנה, בכל שלב בסיפור: זאת של המחבר / אלוהים, שכבר יודע את הכול; נקודת המבט של הדמויות בתוך הסיפור, שכל אחת מהן יודעת חלקית, מזווית הראייה שלה; ונקודת המבט של הקורא, שבעצם יודע כל מה שהמחבר החליט לגלות לו בכל שלב ושלב. מעניין מאוד לראות בכל סיפור את המשחק, הקשר, ההבדל ולעתים בסוף את האיחוד שבין כל שלוש נקודות המבט האלה.

 

דוגמה של קריאה ברמה הזאת ניתנה על-ידי חוקר הספרות הישראלי מאיר שטרנברג בנוגע לסיפור על עבד אברהם ורבקה².

הצגת עמדות וסתירות

בראשית כד 1–9

זוויות ראייה שונות:

א. של המספר (ואלוהים) – ידיעה מלאה. הוא יודע לאן הכול מוביל וגם מהו תהליך התפתחות ההתרחשויות.

ב. של הדמויות בסיפור (אברהם ועבדו) – ידיעה מוגבלת, בתוך המציאות של האירועים ושל הזמן, מובדל באופן מוחלט מן העל-טבעי אבל מגלה באופן הדרגתי את שליטתו המיטיבה של אלוהים.

ג. של הקורא – שעומד בין המספר ובין הדמויות שעליהן מסופר. הטקסט נותן לו לראות את השליטה של אלוהים ולצפות לתוצאה הסופית. אך יש מספיק שהוא אינו יודע כדי להכניס עניין ולתת להפגנת ריבונותו של אלוהים לפעול במושגים אנושיים בתוך הסיפור.

המעבר מזוויות ראייה "פזורות" אל התלכדותן

בראשית כד 10–27

כאן זווית הראייה של הקורא וזווית הראייה של הדמות בסיפור (עבד אברהם) מתקרבות עד שהן נפגשות. המספר עושה זאת בכך שהוא נותן לקורא מידע על אודות הנערה הבאה לבאר (פס' 15–16) אשר רק אחר כך ניתן לעבד אברהם. כאשר הסיפור מתקדם, העבד, שראה את האירועים אט אט, מגלה מה שהקורא כבר יודע, וכך זוויות הראייה שלהם מתלכדות בצורה שמקנה לקורא תובנה לגבי התקדמותו של העבד שלב שלב בעלילה, וגם הערכה כלפיו. אך שניהם, הקורא והדמות בסיפור, מתקדמים בעיתויים שונים לקראת זווית הראייה אשר המספר בא להציג, והיא ריבונותו של אלוהים, היותו מעל הכול וגם הפועל בכול.

מתחים חדשים ופתרון מסכם

בראשית כד 28–52

המבנה של דברי עבד אברהם כולל שלושה נושאים: 1. הברכה החומרית של אברהם, 2. הקשר המשפחתי, 3. התוכנית האלוהית. כל זה, תוך כדי ציטוט לא מדויק של דברי אברהם על ידי העבד, החסרת פרטים מסוימים והבלטת פרטים אחרים, כדי לשכנע את קרובי אברהם עובדי-האלילים לתת לו את רבקה. במהלך הדיבורים האלה עוברים כל השותפים המוגבלים בידיעתם (כולל הקורא) תהליך אשר מגלה להם את עליונותו של אלוהים המנהל את העולם.

הצעה

קראו את הסיפור על הדמות שאותה בחרתם (אם יש הרבה חומר עליה, בחרו סיפורים נבחרים).

כתבו:

  • כיצד אחרים בסיפור רואים את הדמות שבחרתם?
  • כיצד אחרים בסיפור רואים את מצבה של הדמות?
  • כיצד הדמות רואה את הדמויות האחרות?
  • כיצד הדמות רואה את המצב?
  • האם יש זוויות ראייה אחרות בסיפור (מחבר? אלוהים?)
  • כמה פרטים המחבר מגלה לכם, בתור הקוראים, על הדמות ועל המצבים שבהם היא נמצאת? מה, לדעתכם, רוצה המחבר להגיד דרך המידע שהוא מוסר ודרך מידע שהוא אינו מפרט?

 

סכמו – מה אתם לומדים מזוויות הראייה השונות:

א. על אודות הדמות שבחרתם
ב. על אודות הדמויות האחרות בסיפור זה
ג. על אודות המצב\מצבים בהם הדמות נמצאת
ד. על אלוהים.

 

שלב 3. התייחסות לדמות במקומות אחרים בתנ"ך ובברית החדשה

בשלבים 1 ו-2 התייחסנו למקומות בכתובים שמספרים את סיפור הדמות שבחרתם. בשלב הזה נבדוק את המקומות האחרים בתנ"ך ובברית החדשה שבהם יש התייחסות לאותה דמות כדמות מן העבר.

בדקו בקונקורדנציה היכן מוזכרת הדמות שבחרתם. כיצד אותם המקומות מתייחסים אליה?

עשו רשימה של המקומות שבהם מוזכרת הדמות וציינו:

  • מה נאמר עליה?
  • בפי מי הדמות מוזכרת? (המחבר? אלוהים? דמות אחרת שבסיפור?)
  • האם הדמות מוצגת באור חיובי או שלילי?
  • האם נמסרים פרטים חדשים עליה? מה הם? כיצד הם מוסיפים להבנת הדמות?
  • מה אופן ההצגה של אותה הדמות בא ללמדנו?

 

שלב 4. כלי עזר

עד עכשיו השתמשתם רק במקרא עצמו ובקונקורדנציה. ייתכן שהגעתם להבנה לגבי הדרך שבה הכתובים מציגים את הדמות שאותה בחרתם ללמוד. כעת כדאי לעיין בספרים נוספים. לפעמים אחרים שמו לב לדברים אשר אנחנו לא ראינו. לפעמים ישנו רקע היסטורי, לשוני וכו' שלא ידענו עליהם, שיכולים לעזור להבנת הדרך שבה המקרא מציג את הדמות שעליה אנחנו לומדים (וכמובן, זה נכון לגבי כל נושא בכתובים). משום שכבר קראתם ולמדתם בעצמכם את מה שיש לכתובים לומר עליה, תוכלו לבחון מה מתוך הדברים שאתם קוראים בספרי העזר מתיישב עם הכתוב, ומה הן המחשבות והמסקנות (טובות או פחות טובות) של המחברים. בכל אופן, כדאי להיעזר בדברים שאחרים כותבים על מנת לחדד, לבנות, לתקן, ולעזור להבנתנו בכתובים.

 

שלב 5. יישום

עכשיו, לאחר שלמדתם כיצד הכתובים מציגים את הדמות אשר בחרתם ומה הם אומרים עליה, תוכלו לרשום את הדברים אשר נוגעים לכם באופן אישי. מה תוכלו ללמוד מאותה הדמות? כיצד נוגעים לכם הדברים אשר כתובים עליה במקרא?

עשו רשימה של הדברים שאתם לומדים מהקריאה על הדמות שבחרתם ושיש להם נגיעה אישית לכם. תוכלו להיעזר בשאלות הבאות (והוסיפו שאלות אשר עולות במחשבותיכם):

  • מה השתנה בחייו של אותו אדם (בכיוון חיובי או שלילי)? האם יש בי דברים דומים שראויים לשינוי?
  • מה הביא לשינויים האלה ומה אני יכול ללמוד מכך?
  • אם דבר לא השתנה… למה?
  • אילו מאפיינים חיוביים הכתובים מציגים על הדמות (ביחסה לאלוהים, למשפחה, לאנשים אחרים)?
  • אילו מאפיינים שליליים הכתובים מציגים על הדמות – מאפיינים שגם אנחנו חייבים להיזהר מהם?
  • מה אני יכול ללמוד מהסיפור על אודות אלוהים?

 

אנו מקווים שקווים מנחים אלה ישמשו לכם כלי עזר בלימוד האישי שלכם ומאחלים לכם הנאה וגילויים שיהיו משמעותיים בחיים האישיים שלכם.

 


 

¹ אנו מודעים לכך שהמונח 'המקרא' מציין בדרך כלל את התנ"ך, אבל בחיפוש אחר מונח נוח לשימוש שיחסוך את הצורך לחזור בכל פעם באופן מורחב על "התנ"ך והברית החדשה" החלטנו לאמץ את המונח "המקרא" כך שהוא כולל גם את הברית החדשה.

² ראה: Meir Sternberg, The Poetics of Biblical Narrative: Ideological Literature and the Drama of Reading. Indiana University Press, Bloomington, 1987. 131-152.

לקריאה נוספת
תמונה ראשית: משה חוצה את ים סוף

להכיר את אלו שהלכו לפנינו: לימוד על דמות מהמקרא

מטרת המאמר הזה היא לתת הדרכה למי שמעוניין להתמקד בדמות מסוימת מהתנ"ך או הברית החדשה ולהבין מה מסופר עליה ואילו לקחים דרך הצגתה ועיצובה בטקסט מבקשים להעביר לנו. ההתעמקות במה שכתוב על כל דמות היא גם מקור להנאה, אך מעבר לזה מה שנלמד על הדמויות בכתובים יכול אף לאתגר, ללמד, ולכוון אותנו ברמה אישית.

המשיכו לקרוא »
חמורבי

חוקי התורה – המצאת הגלגל מחדש?

בפרק החדש של הפודקאסט “תורה, נביאים, דיבורים”, דן ויוחנן משווים כמה מחוקי המקרא לחוקי המזרח הקדום – הבבלי, האשורי, החיתי – ובודקים האם ההבדלים מצביעים על התפתחות, פרימיטביות, או משהו אחר בכלל. האם התורה המציאה את הגלגל מחדש? האם היא פרימיטיבית, כמו שחושבים כמה חוקרי מקרא, שהיא פשוט מונחת על יסודות וערכים שונים? ומה החוק הישראלי המודרני?

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן