אש תמיד – פרשת צו

צו

פרשת צו: ויקרא ו 1 – ח 36

איזה סוג קשר אלוהים רוצה איתנו? האם יש זמן שמתאים וזמן שלא מתאים להיות איתו בקשר אישי, ללכת בדרכיו, לעבוד אותו, להיכנע לו, לבטוח בו ולתת לו כבוד?

בפרשת "צו" ניתנים פרטים על סוגים שונים של קורבנות, אבל הפרשה פותחת בתיאור העולה שמעלים מדי יום, בוקר וערב. מודגש כאן שהאש על המזבח לא תכבה (וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃ אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶּֽה, ויקרא ו 5, 6).

בהמשך מסופר שה' בכבודו ובעצמו מצית את האש הזאת מן השמיים (וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתֹּ֨אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָֽעֹלָ֖ה וְאֶת־הַֽחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם, ויקרא ט 24). על הכוהנים מוטל לשמור עליה שהיא תבער תמיד.

יש כאן מסר חשוב. אלוהים חפץ בקרבת העם והוא רוצה שיכבדו אותו תמיד. אין שעה ואין דקה שבה האש היוקדת על המזבח ושורפת את העולה אינה בוערת. הכוהנים והעם היו יכולים לחשוב על זה ולהבין שמערכת היחסים עם אלוהים אינה דבר שאנחנו "פותחים" ו"סוגרים" כביכול כשמתאים לנו, אלא דבר שצריך לבעור בנו תמיד כמו אש התמיד.

יש לנו הרבה מה ללמוד אישית מן המסר הזה. אש התמיד והעולה ייצגו כניעה, חזרה בתשובה, נכונות ללכת בדרך אלוהים ואמונה. אפשר לבקש מאלוהים להצית את האש הזאת בליבנו ולדעת שהוא חפץ שהיא תבער תמיד.

בשיר השירים אש מסמלת אהבה: שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֨וֶת֙ אַֽהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה (שיר השירים ח 6). קריאת "שמע" מעידה מה אלוהים רוצה מאיתנו: וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ (דברים ו 5). זאת אש התמיד שהוא רוצה שתבער בליבנו!

מקורה של אש התמיד שבערה במשכן היה שמיימי. בדומה לכך, אלוהים הוא אשר הצית בליבנו את שלהבת האהבה באמצעות אהבתו – הוא זה שאהב אותנו ראשון. ההבנה שאלוהים רוצה את אהבתנו ושהוא פתח לפנינו את הדרך לסליחת חטאים בקורבן שהוא עצמו נתן, ראוי שתדרבן אותנו לבקש את האש הזאת ולשמור עליה משהוצתה בליבנו. אם טעמנו כי טוב ה' (תהילים לד 9), אל נא ניתן לדבר לכבות את שלהבת-יה של אהבתו בליבנו.

לקריאה נוספת
אברהם ואורחיו

מי אתם אומרים שהוא? – פרשת וירא

פרשת וירא – הדרך בה נחיה את חיי האמונה שלנו תושפע במידה רבה מהדרך בה אנחנו משרטטים לעצמנו את דמותו של אלהים. ההשקפה שלנו על אלהים תשפיע על חיי התפילה שלנו ועל הצפיות מחיי האמונה שלנו. בפרשה שלפנינו מוצג אלהים בצורה מפתיעה…

המשיכו לקרוא »

אש מלפני ה' ואש זרה – פרשת שמיני

פרשת שמיני פותחת בתיאור של יום מיוחד, יום שבו הקריבו לראשונה קורבנות במשכן. באותו היום הוצתו שני סוגים של אש – אש שיצאה מלפני ה' ואש זרה. לאחר שהעולה הייתה כבר על המזבח, משה ואהרן יצאו מאוהל מועד וברכו את העם…

המשיכו לקרוא »
יעקב והמלאך

שחרור פנימי – פרשת וישלח

פרשת וישלח – עברו עשרים שנה מאז שיעקב עזב את הארץ ועכשיו הוא חוזר אליה עם משפחתו, עם החששות מהפגישה עם אחיו ועם רכוש גדול מאד. כשהוא מגיע לגבול האחרון לחצות אל הארץ המובטחת, בלילה, לאחר שהעביר את משפחתו במעבר יבק, עומד איש וחוסם את דרכו. יעקב נאבק איתו כדי לקבל את מלוא הברכה שהובטחה לו בלילה אחר בבית אל, עשרים שנה קודם לכן: וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר (בראשׁית לב 25).

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן