הלב והעיניים – פרשת שלח לך

המרגלים

פרשת שלח לך: במדבר יג 1 – טו 41

ילדים קטנים מרגישים ביטחון רב מסיבה אחת – נוכחות ההורה. מאוחר יותר הם מגלים שההורה מוגבל ולא כול-יכול. לא כך עם אלוהים. בסיפור יציאת מצרים בצעדיו הראשונים של העם אחרי עמוד הענן ועמוד האש רואים בני ישראל את מה שאלוהים מסוגל לעשות בעדם ושניתן לבטוח בו בכל מצב ומול כל אתגר. אבל מהר מאוד הם שכחו את מה שראו ורק מעטים הפנימו את הלקח.

פרשת "שלח לך" מספרת על שליחת שנים עשר מרגלים לתור (כלומר, לרגל) את הארץ שאותה אלוהים נותן להם. המטרה הייתה לראות את הארץ ואת תושביה ולאסוף מידע לקראת הכניסה אליה (וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃ במדבר יג 18).

כאשר שבו המרגלים הסתבר שלרובם, מה שהם ראו הכשיל אותם. הארץ אומנם יפה ופורייה אבל התושבים חזקים, אפילו ענקיים, והערים מבוצרות. זה מה שעיניהם ראו וזה מה שנכנס לליבם והשפיע עליהם. הם ראו את הסכנות, המכשולים והקשיים וכך אמרו: "וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם" (במדבר יג 33). הלב התמקד על מה שהעיניים ראו – אנחנו קטנים לעומתם, כך אנחנו נראים בעינינו וכך אנחנו נראים בעיניהם. לכן, אמרו למשה ולכל העם, "לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ" (שם, פסוק 31).

יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה גם הם נמנו עם שנים-עשר המרגלים. גם הם ראו עד כמה טובה הארץ וגם עד כמה חזקים התושבים ועריהם. אבל היה להם לב אחר, רוח אחרת (במדבר יד 24). הם זכרו את כל מה שעשה ה' עד כה עבור עדת בני ישראל. לכן, בעוד כל המרגלים האחרים הכריזו שהארץ אוכלת את יושביה ושאין להם סיכוי לרשת אותה, כלב אמר "אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם" (שם, פסוק 9). מבחינתו, משום שה' איתנו אין צורך לפחוד מדבר, הם לא צריכים להתיירא ממה שרואות עיניהם.

לב העם הושפע על-ידי דברי הרוב. הם שוב צעקו והתלוננו. ומה הייתה הבעיה? הם נתנו למראות שהצביעו על הקושי יותר מקום בלב מאשר לניסים ולנפלאות שהם ראו שאלוהים עשה עבורם. "כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ 23 אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ" (שם, פסוקים 22­-23). הם ראו במו-עיניהם את כבוד ה' אבל בליבם הם שכחו את גדולתו ונתנו מקום לדיווח המפחיד של המרגלים על מה שהם ראו בארץ. לכן, אומר ה', הם לא יראו את הארץ חוץ מיהושע וכלב שליבם ועיניהם היו ממוקדים בה'.

אילו אתגרים עומדים מולך? ייתכן שכל מה שרואות עינינו ממלא את ליבנו פחד. אבל אם כמו יהושע וכלב נמקד את עינינו על אלוהים, שהוא גדול מן הקשיים, נהיה כמו כלב בן-יפונה שעליו אמר ה'  וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי–וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ … (במדבר יד 24). ליבנו יתמקד בגדולתו של אלוהים.

בברית החדשה מסופר על אירוע שמעביר את אותו המסר (מתי יד 25­-34). כאשר ישוע הלך על המים, התלמידים ראו את מה שבכוחו לעשות. שמעון כיפא ביקש לבוא אליו על פני המים וישוע נענה בחיוב. שמעון יצא מן הסירה והחל ללכת לקראתו על המים כאשר עיניו נשואות אל ישוע. אבל אז הרוח והגלים הסיטו את תשומת ליבו והוא הסתכל עליהם והבין שהוא מנסה לעשות דבר שהוא מבחינה אנושית בגדר הבלתי אפשרי. וכך הוא התחיל לשקוע, עד שישוע הושיט יד והצילו.

על מה או על מי אתה מסתכל? על הקשיים שמסביב, או על אלוהים, שהוא גדול מכל הקשיים?

כדאי להקדיש קצת זמן למחשבה ותפילה, ולשאול את עצמנו לאור הפרשה – על מה אנחנו מסתכלים?

לקריאה נוספת
פרשת בראשית

שינוי והתחדשות – פרשת בראשית

פרשת בראשית – חייהם של אנשים רבים ואפילו החיים שלנו (לאו דווקא חיי היום יום, אלא החיים הפנימיים), נראים לפעמים כמו תוהו ובהו וחושך על פני תהום. האם אפשר לשנות את זה? אם כן, איך מתרחש השינוי הזה בנו? כבר בסיפור הבריאה אנחנו מתוודעים לאפשרות של שינוי ובריאת חיים מלאי משמעות מתוך היבט אישי על סיפור הבריאה.

המשיכו לקרוא »

8 לאוקטובר 2023

"פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃ פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃

המשיכו לקרוא »

חשיבותה ותפקידה של התורה – פרשת ניצבים, פרשת וילך

לעיתים קרובות הסיום של ספרים טובים עוזר לקורא להבין את הספר כולו. הסוף יכול להשלים או להבהיר מה שלא היה מובן, או, להבדיל, להפתיע ולשפוך אור אחר על כל מה שקראנו עד עכשיו. שני המצבים האלה נכונים לגבי ספר דברים. פרשת "ניצבים" מסיימת את גוף ספר דברים בהצהרה כי עתה, זמן קצר לפני הכניסה לארץ…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן