אש מלפני ה' ואש זרה – פרשת שמיני

פרשת שמיני

ויקרא ט 1 – יא 47

פרשת שמיני פותחת בתיאור של יום מיוחד, יום שבו הקריבו לראשונה קורבנות במשכן. באותו היום הוצתו שני סוגים של אש – אש שיצאה מלפני ה' ואש זרה.

לאחר שהעולה הייתה כבר על המזבח, משה ואהרן יצאו מאוהל מועד וברכו את העם. אז ראה העם את כבוד ה' ואש יצאה מלפניו ואכלה את העולה ואת החלבים (החלקים השומניים של החיה) שעל המזבח. כתוצאה מכך, העם שמח והשתחווה לה' (וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתֹּ֨אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָֽעֹלָ֖ה וְאֶת־הַֽחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם – ויקרא ט 23–24).

והנה מייד, מבלי שהיה סיפק בידם להמשיך להשתאות על כך שה' הצית את האש שתשמש "אש תמיד" – קרה היפוכו של דבר. שניים מבני אהרן, נדב ואביהוא, הקריבו קטורת אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם (ויקרא י 1). ומייד, יצאה שוב אש מלפני ה' ותאכל אותם. החזרה על המילים שתיארו את האש שיצאה מלפני ה' ואכלה את העולה מדגישה את המקור הזהה לאש אשר קיבלה את העולה ולאש אשר הרגה את בני אהרן (וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל… ויקרא ט 24, י 2). איך זה יכול להיות, שאותה האש מביאה שמחה וכבוד, וגם מוות פתאומי? אין ספק שההסבר אינו הפכפכות וגחמות מצד ה' אלא נעוץ בבני האדם ובגישתם אליו.

מה גרם לכך שה' לא רק דחה את הקטורת של נדב ואביהוא אלא המית אותם? היו כמה דברים שהם עשו לא בדרך אשר הורה אותם ה', אבל הדבר הבולט שכתוב על מעשיהם הוא שהקריבו לפני ה' "אש זרה" (ויקרא י 1). לא היה זה ניסיון לעבוד אל זר; ככל הנראה נדב ואביהוא ביקשו להקריב קטורת לה'. יכול להיות, שמבחינתם אפילו התאמצו לעשות דבר טוב. אז מה הכוונה ב"אש זרה"?

האש שזה עתה יצאה מלפני ה' ואכלה את העולה בערה עכשיו על המזבח. מן האש הזאת היו אמורים להדליק את המנורה ואת הקטורת שעל מזבח הקטורת. אבל בני אהרן כנראה לא לקחו את האש הזאת אלא אש ממקור אחר. זאת הייתה אש שהם בעצמם הציתו. לכן היא נקראה "אש זרה" כי מקורה לא היה מלפני ה'.

מה זה אומר לנו? רבים בעולם מנסים לעבוד את אלוהים בדרך שלהם, בניסיון לתת לו את מה שבעיניהם הוא דבר טוב, אפילו דבר שכלולה בו הקרבה. אבל הכול נובע מתוך מאמציהם ומתוך כוחם-הם. האש שיצאה מלפני ה' והאש הזרה מייצגות שני מקורות שונים לעבודת ה'. כל ניסיון לעבוד את ה' בדרך שלנו ועל סמך כוחנו-אנו משתווה לאש זרה.

הדבר מקביל למה שישוע אמר בבשורת יוחנן ג 6: "הנולד מן הבשר, בשר הוא, והנולד מן הרוח, רוח הוא". באיגרת אל הגלטים כתוב על מעשי הבשר ומעשי הרוח (אל הגלטים ה 16­-26). מעשי הבשר הם מה שמקורו בנו, בטבע שלנו, ללא התייחסות לאלוהים וללא השינוי שרק רוח הקודש עושה בנו. מעשי הרוח הם הדברים שהוא עושה בנו שאנחנו באופן טבעי לא מסוגלים להם, ומקורם באלוהים עצמו. למעשה, לפי הברית החדשה ישוע הוא בעצמו הדרך לאבינו שבשמים (יוחנן יד 6) ואין דרך אחרת. במובן הזה הוא קורא לנו לוותר על כל ניסיון לרצות את אלוהים בכוחות עצמנו וקורא לזה "למות לעצמנו", כי אני לא מסוגל בכוח שלי להתקרב לאלוהים – הוא זה שצריך לעשות בי את מה שאינני מסוגל לו.

לאור הדברים האלה כדאי שנבחן את עצמנו לפני אלוהים:

האם אני מנסה לעבוד אותו בכוח שלי? האם אני מתיימר, כמו בני אהרון, לעבוד אותו בדרכי ובכוחי במקום להיכנע ולקבל שהוא לבדו הדרך? האם אני מוכן לפנות אליו בכניעה ולבקש ממנו את מה שאיני יכול לעשות עבורו בכוחות עצמי?

הבה נזכור: האש שיצאה מלפני ה' והאש הזרה מייצגות שני מקורות שונים לעבודת ה'. כל ניסיון לעבוד את ה' בדרך שלנו ועל סמך כוחנו-אנו משתווה לאש זרה.

לקריאה נוספת

הלא יכול, היכול, והכול יכול – פרשת וארא

פרשת וארא – הפרשה פותחת בנקודת שפל. פרעה לא הקשיב למשה ולאהרן ואף הקשה על בני ישראל והתוצאה – עכשיו הם חדלו לשמוע אל משה "מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה" (שמות ו 9). גם משה עצמו חש את חולשתו ואת חוסר היכולת שלו מול האתגר וחזר על כך לא פעם בשיחותיו עם ה' (שמות ו 12, 30). משה התמודד פנים אל פנים מול תגובתו של פרעה, המלך שבידו היה הכוח לקבוע מה ייעשה עם בני ישראל…

המשיכו לקרוא »
ציור של בן אדם קורא מכתבי הקודש

לימוד ספר מכתבי הקודש

איך לומדים באופן מעמיק ומשמעותי ספר מהתנ"ך או מהברית החדשה? מה שתמצאו כאן הם קווים מנחים. כל ספר הוא ייחודי ושונה באורך, בתוכן, באופי ובסוג הספרות שלו הוא שייך. אך כאשר לומדים לקרוא באופן שיטתי תיווכחו שזה מאוד מקל ועוזר לגלות מה הספר אומר ככלל, ולא רק מה אומרים הפסוקים האהובים והבולטים בתוך אותו הספר.

המשיכו לקרוא »

ברית מילה… של הלב?! – פרשת עקב

פרשת עקב – משה מתאר בפרקים הראשונים של פרשת עקב את מה שהתרחש בהר סיני לאחר צאת ישראל ממצרים, את השהייה שלו ארבעים יום ולילה על ההר, את קבלת לוחות הברית, וחטא עגל הזהב. אירועים גדולים ומשמעותיים ביותר אלה בתולדות העם היו מלווים בחטאים נוראים מצידם. לכן מתבקש לתהות: למה אלוהים ברך אותם על אף חטאיהם? מה הם עשו על מנת לזכות בניסים כה נפלאים ובחסד כה גדול?

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן