רצון עצמי – פרשת תולדות

עשיו ויעקב

תולדות: בראשית כה 19 – כח 9

 

בפרשה לפנינו יש לנו הזדמנות להציץ לחיי משפחה אחת וללמוד דרכה משהו על ההשלכות של חיים עצמאיים ללא תלות באלהים. הסיפור מתחיל עם המענה לתפילתו של יצחק אודות עקרותה של רבקה. תפילתו נענית ורבקה הרה ומקבלת נבואה לגבי התאומים שבבטנה: שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר (בראשית כה 23).

ההבטחה שקיבלה רבקה מאלהים לגבי ילדיה הייתה: הבכור יהיה כפוף לצעיר. למרות שבתורה החוקים לגבי הבכורה וחשיבותה ברורים, מדרכו של אלהים להפתיע מחדש בסדר העדיפויות שהוא מלמד אותנו דרך דברו. למשל, מידת הרחמים עולה על מידת הדין אצלו, למרות שהוא זה שקבע את הדין (אגרת יעקוב ב 13). או במקרה שלנו, הבחירה האישית שלו והקריאה שלו על חיו של אדם חשובים יותר מן ההיררכיה המשפחתית. בכך הבטיח את הבכורה ליעקוב.

 

סביר להניח שיצחק היה שותף וידע על ההבטחה שניתנה לרבקה. כמו בכל משפחה- דיברו על זה בבית, והילדים- כמו בהרבה משפחות, שמעו כניראה את השיחות. מדהים לראות בכל זאת, שלמרות שידעו שזו התכנית של אלהים וזו בחירתו, אף לא אחד מהם הגיב בכניעה מתוך הישענות וביטחון שכל הבטחות אלהים הן ׳כן ואמן׳ ולכן תתקיימנה (ב׳ אל הקורינתים א 20).

כל אחד מהם הגיב באופן יצירתי מתוך נסיון לתמרן את הנסיבות כדי לממש את התכנית הפרטית שלו.

 

יעקוב, למרות שידע על ההבטחה, הפעיל את מלוא כובדה של הסחיטה הרגשית על עשיו כשזה חזר רעב מן השדה ורצה לאכול. הוא לא היסס לנצל את חולשתו של עשיו ולהוציא ממנו במרמה את הבכורה, למרות שכבר הייתה שלו: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶתבְּכֹרָתְךָ לִי (בראשית כה 31).

עשיו, התייחס בבוז לבכורתו ומכר אותה עבור נזיד עדשים (כה 32 – 33).

ההורים גם הם לא היו דוגמה של כניעה לרצון אלהים.

יצחק בפרק כז מנסה ממש לשנות את תכנית אלהים כאשר הוא קורא לעשיו כדי לתת לו את הברכה המגיעה לבכור: …עֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת  (כז 2 – 4).

רבקה עצמה, זו ששמעה ממקור ראשון על ההבטחה במקום לבטוח ולהאמין בדבר ה׳, מנסה בכח שלה לעזור לאלהים במרכאות לקיים את מה שהבטיח. היא מדריכה את יעקוב איך לרמות את אביו כדי לקבל את הברכה (כז 6 – 9). אף אחד מהם לא הביע אמונה בריבונות אלהים, או קבלה של תכניתו עבור חייהם. ומה הייתה התוצאה? ריב, סכסוך, קנאה ופחד.

 

מה הטעם להתנגד לתכנית ה׳? מה הטעם לנסות לשנות אותה? או להשיג אותה בכחנו? מדוע להתנגד לרצון האדון עבור חיינו במקום לאמץ אותו? ישוע עצמו העיד על כך: יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי (בשורת יוחנן ו 38, ה 30).

התהליך אולי מלווה בכאב אבל התוצאה תהיה שמחה ושלום. הבחירה אם לחיות על פי רצונו ותוכניתו היא בידינו!

לקריאה נוספת

תבנית ומציאות – פרשת תרומה

פרשת תרומה – תמונה אחת שווה אלף מילים! לפיכך, עיתונאים מחפשים תמונה טובה של האירוע שעליו הם מדווחים, אנחנו מראים לחברים תמונות של המקום שבו בילינו בחופשה כדי להמחיש את החוויה, וארכיטקטים יוצרים שרטוט (מעין תמונה) של הבית שמתכוונים לבנות כדי שהמהנדסים והבנאים יוכלו להבין איך לבנות אותו…

המשיכו לקרוא »
הר הגלבוע

צירוף המילים 'שדי תרומות' בשמואל ב א 21

הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י‏ מָשִׁ֥יחַ‏ בַּשָּֽׁמֶן׃ (שמ"ב א 21)
צירוף המילים 'שדי תרומות', שנמצא בשמ"ב א 21, מהווה אתגר פרשני. צירוף מילים זה הוא יחידני, כלומר נמצא אך ורק במקרה האחד הזה במקרא, והוא מהווה דוגמה מעניינת לניסיונות להבין טקסט מקראי בעזרת הצעה לתיקון הטקסט על סמך חקר הלשון האוגריתית במאה הקודמת. אם כן, איך מבינים את צירוף המילים 'שדי תרומות'?

המשיכו לקרוא »
פרשת בראשית

שינוי והתחדשות – פרשת בראשית

פרשת בראשית – חייהם של אנשים רבים ואפילו החיים שלנו (לאו דווקא חיי היום יום, אלא החיים הפנימיים), נראים לפעמים כמו תוהו ובהו וחושך על פני תהום. האם אפשר לשנות את זה? אם כן, איך מתרחש השינוי הזה בנו? כבר בסיפור הבריאה אנחנו מתוודעים לאפשרות של שינוי ובריאת חיים מלאי משמעות מתוך היבט אישי על סיפור הבריאה.

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן