המודעות לקדושתו של ה' – פרשות תזריע ומצורע

תזריע מצורע

פרשות תזריע ומצורע: ויקרא יב 1 – יג 59; יד 1 – טו 33

 

ילדים בישראל לומדים לכבד ימים מסוימים (ימי חג, ימי זיכרון) ומתבקשים ללבוש בהם חולצה לבנה. המנהג הזה מלמד בעזרת אמצעי חזותי על ייחודם של אותם הימים ועל כך שיש לכבד יום זה ולהתייחס אליו ברצינות. ניתן לומר שבדומה לכך, גם אלוהים ביקש ללמד את עם ישראל להתייחס בכבוד לשכינתו בקרבו.

פרשות "תזריע" ו"מצורע" עוסקות במה שמטמא, בזיהוי הגורם המטמא בכל אחד מהמקרים, ובאופן טיהור האדם לאחר ההחלמה או סיום תקופת הטומאה. ניתנים בהן הרבה פרטים, במיוחד במקרה של הצרעת. עם זאת המפתח להבנת הנושא ככלל מצוי בסוף הפרשות, בויקרא טו 31: וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם.

אלוהים קדוש, והוא לא רוצה שאנשים ימותו בגלל המחשבה (השגויה) שניתן להתקרב אליו מבלי להיטהר. כל זה, לצד החוקים לגבי מה שמטמא את הגוף, יצר מעין שיעור מוחשי וחזותי חזק מאוד לגבי דברים רוחניים ומוסריים.

ישעיהו הנביא הבין את טומאתו כאשר הוא ראה את ה' בהיכל רם ונישא ושמע את השרפים קוראים "קדוש, קדוש, קדוש". תגובתו הנרעשת הייתה: "אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י  אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי" (יש' ו 5). בעקבות ההצהרה הזו נשלח שרף להביא גחלת מן המזבח ולגעת בפיו, והוכרז  "וְסָ֣ר עֲוֹנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר" (יש' ו 7). החוויה הזאת של ישעיהו מייצגת מעין תמונה חיה של מה שנאמר בפרשה על הטומאה ועל הצורך בטיהור וכפרה. הנביא אף אומר בפרק סד 5­-6 שכולנו נהיינו טמאים ושאפילו צדקותינו, הדברים שאנחנו מחשיבים כמעשי צדק, הם כמו "בגד עידים", כנראה בגד טמא שבמקום לכסות את החטא רק מרחיק את האדם מאלוהים.

היום אנחנו לא חושבים כל כך על "טומאה" וגם לא על השיעור שהחוקים האלה אמורים ללמד אותנו. בברית החדשה (לוקס יח 9­-14) ישוע מספר על שני אנשים שעולים להתפלל בבית המקדש. אחד, איש דתי מאוד, מחשיב את עצמו כמקובל על אלוהים בזכות המעשים שהוא עשה וסבור שהוא לא חוטא כאחרים. השני, שמקצועו נחשב בזוי, מכה על חטא ומבקש מאלוהים רחמים. השני חזר הביתה נצדק. הסיפור הזה מצביע על מה שאנחנו אמורים ללמוד מן החוקים לגבי טומאה וטהרה.

האם אני מודע לקדושתו המוחלטת של אלוהים, ועד כמה אני לא ראוי לבוא לפניו בלי טהרה וכפרה? לאיזה אדם בסיפור של ישוע אני דומה?

לקריאה נוספת

זרוע ה' כעבד ה' בספר ישעיה

ה הקשר בין "זרוע ה'" לבין "עבד ה'"? בסיפור יציאת מצרים הם מייצגים את הכוח האלוהי מזה ואת הכלי האנושי מזה. זרוע ה' מסמלת את כוחו וגבורתו של ה' בהוציאו את עמו מעבדות לחרות, ומשה היה כלי שרת שקיבל את הכינוי עבד ה'.

ההבדל ביניהם ברור. הראשון הוא אלוהי והשני הוא אנושי. על הרקע הזה מפתיע מאוד לגלות שבישעיה מ עד נג, השימוש במוטיבים של זרוע ה' ושל עבד ה' מביא אותם לנקודת חיבור משמעותית ומפליאה.

בפרקים אלה בולטת החזרה על עבד ה' וזרוע ה'. כל אחד מן המושגים האלה נושא מטען משלו בישעיה והם מייצגים, כמו ביציאת מצרים, את כוחו של ה' מחד וכלי אנושי מאידך.

המשיכו לקרוא »

המסר של התורה – פרשת האזינו

אין עוררין על החשיבות של שירת האזינו (דב' לב 1­-43). זהו החלק היחיד בתנ"ך שבו הכתוב עצמו מצווה על בני ישראל ללמוד אותו בעל פה:  וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֙עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (דב' לא 19). אלוהים אומר שהשירה הזאת מתפקדת כעד. על מה היא מעידה?

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן