המודעות לקדושתו של ה' – פרשות תזריע ומצורע

תזריע מצורע

פרשות תזריע ומצורע: ויקרא יב 1 – יג 59; יד 1 – טו 33

 

ילדים בישראל לומדים לכבד ימים מסוימים (ימי חג, ימי זיכרון) ומתבקשים ללבוש בהם חולצה לבנה. המנהג הזה מלמד בעזרת אמצעי חזותי על ייחודם של אותם הימים ועל כך שיש לכבד יום זה ולהתייחס אליו ברצינות. ניתן לומר שבדומה לכך, גם אלוהים ביקש ללמד את עם ישראל להתייחס בכבוד לשכינתו בקרבו.

פרשות "תזריע" ו"מצורע" עוסקות במה שמטמא, בזיהוי הגורם המטמא בכל אחד מהמקרים, ובאופן טיהור האדם לאחר ההחלמה או סיום תקופת הטומאה. ניתנים בהן הרבה פרטים, במיוחד במקרה של הצרעת. עם זאת המפתח להבנת הנושא ככלל מצוי בסוף הפרשות, בויקרא טו 31: וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם.

אלוהים קדוש, והוא לא רוצה שאנשים ימותו בגלל המחשבה (השגויה) שניתן להתקרב אליו מבלי להיטהר. כל זה, לצד החוקים לגבי מה שמטמא את הגוף, יצר מעין שיעור מוחשי וחזותי חזק מאוד לגבי דברים רוחניים ומוסריים.

ישעיהו הנביא הבין את טומאתו כאשר הוא ראה את ה' בהיכל רם ונישא ושמע את השרפים קוראים "קדוש, קדוש, קדוש". תגובתו הנרעשת הייתה: "אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י  אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי" (יש' ו 5). בעקבות ההצהרה הזו נשלח שרף להביא גחלת מן המזבח ולגעת בפיו, והוכרז  "וְסָ֣ר עֲוֹנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר" (יש' ו 7). החוויה הזאת של ישעיהו מייצגת מעין תמונה חיה של מה שנאמר בפרשה על הטומאה ועל הצורך בטיהור וכפרה. הנביא אף אומר בפרק סד 5­-6 שכולנו נהיינו טמאים ושאפילו צדקותינו, הדברים שאנחנו מחשיבים כמעשי צדק, הם כמו "בגד עידים", כנראה בגד טמא שבמקום לכסות את החטא רק מרחיק את האדם מאלוהים.

היום אנחנו לא חושבים כל כך על "טומאה" וגם לא על השיעור שהחוקים האלה אמורים ללמד אותנו. בברית החדשה (לוקס יח 9­-14) ישוע מספר על שני אנשים שעולים להתפלל בבית המקדש. אחד, איש דתי מאוד, מחשיב את עצמו כמקובל על אלוהים בזכות המעשים שהוא עשה וסבור שהוא לא חוטא כאחרים. השני, שמקצועו נחשב בזוי, מכה על חטא ומבקש מאלוהים רחמים. השני חזר הביתה נצדק. הסיפור הזה מצביע על מה שאנחנו אמורים ללמוד מן החוקים לגבי טומאה וטהרה.

האם אני מודע לקדושתו המוחלטת של אלוהים, ועד כמה אני לא ראוי לבוא לפניו בלי טהרה וכפרה? לאיזה אדם בסיפור של ישוע אני דומה?

לקריאה נוספת

קשר אישי בין אדם לאלוהים – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא – קשר אישי בין אדם לבורא עולם? עשויות להיות לנו מחשבות ותהיות רבות בעניין, אבל בפרשת ויקרא ניתנת לנו תשובה ברורה. הפרקים האחרונים של ספר שמות מתארים את הקמת המשכן ומסתיימים במראה מדהים של ירידת הענן על המשכן וכבוד ה' שממלא אותו (וַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן…)

המשיכו לקרוא »
היופי והעוצמה של שירה תנ"כית

היופי והעוצמה של שירה תנ"כית – וקצת הדרכה לקריאתה

כולנו מכירים ודאי את המצב שבו ניגשים לקרוא מזמור מספר תהילים, וחשים במהרה תסכול מפני שקשה לנו להבין את הכתוב. אין ספק שהעברית בתנ"ך, ובעיקר בשירה התנ"כית / המקראית, היא לא העברית של היום וגם הסגנון שלה שונה ממה שאנו רגילים אליו. אבל אל תתייאש! השירה התנ"כית טומנת בחובה אוצרות שברגע שתטעם מן היופי והעוצמה שלהם, אין ספק שתרצה לגלות עוד ועוד…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן