הגות- האם לתנ"ך יש משמעות בימינו?

שני ספרי מקרא פתוחים לספר ישעיה ולבשורה על פי מתי

"וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ הִשִּׂיג כְּהֻנָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית מְעֻלָּה יוֹתֵר אֲשֶׁר נוֹסְדָה עַל הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר. אִלּוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה נִדְרָשׁ מָקוֹם לַשְּׁנִיָּה" (עברים ח 7-6).

לעולם לא אשכח את דבריו של אחד מהפרופסורים שלי לברית החדשה, במהלך הרצאה על האיגרת אל העברים: "ספר הברית החדשה עדיפה על ספר הברית הישנה (הכוונה שלו, לתנ"ך) כי הכתובים אומרים לנו כך". היה ברור מדבריו של הפרופסור שהוא סובל מתסמין נוראי של טעות בזיהוי. הפסופסור זיהה את כתבי התנ״ך כולו עם ברית הר סיני. למרות שהתנ"ך נכתב בתקופת ברית סיני (הברית הישנה), ספר התנ"ך אינו זהה לברית הישנה. מדובר בכתבי הקודש, שנכתבו בהשראת רוח אלוהים, וכוללים בריתות רבות, לא אחת בלבד. האם "הברית החדשה" של ירמיהו (פרק לא) נחשבת ברית ישנה? האם ברית אלוהים עם אברהם בבראשית טו ישנה אף היא? האם ברית ה' עם דוד בשמ"ב' ז זו ברית ישנה? לא! על ידי זיהוי שגוי של "הברית הישנה" עם התנ"ך כולו, לימד אותו פרופסור דורות רבים של רועי קהילות לזלזל בהשראת התנ"ך, אשר לפי משיחנו, על-פי שאול השליח ולפי מחבר אל העברים, כולם מצביעים לעבר ישוע (מתי ה 18-17; יוחנן ה 46; רומים טו 4; טימ"ב ג 17-14; עברים ט 10-1).לאחר ששמעתי את דברי הפרופסור על "הברית הישנה", איני מופתע מכך שמטיפים רבים מלמדים את צאן-מרעיתם לזנוח את התנ"ך של ישוע ושליחיו. לו היה הפרופסור מתעמק באגרת אל העברים קצת יותר ולא מתבלבל בין "הברית הישנה" (אני ממש לא אוהב את השם הזה!) לבין התנ"ך, הוא היה מבחין בדרכים הרבות בהן מחבר האגרת אוהב, מכבד ומתייחס לתנ"ך כאל דברו הקדוש והסמכותי של אלוהים!

"שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֹחַ הָעֲצָמוֹת, וּבוֹחֵן מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו" (עברים ד 12).

לקריאה נוספת

לשנות כיוון – פרשת ויגש

פרשת ויגש – לא קל להשלים עם העבר, להמשיך הלאה ולהניח מאחור את מי שהיינו. אבל הכל אפשרי עם אלהים! חייו של יהודה, אחיו של יוסף הם דוגמה מרגשת לחזרה בתשובה שהובילה לשינוי. בפרשה לפנינו נפרש תהליך שלם של למידה ושינוי שעבר יהודה…

המשיכו לקרוא »

מוטיבים במקרא – חוטים בתוך מארג

דרך להשיג הבנה טובה יותר של ספר או שיר במקרא היא לזהות את המוטיבים שבו ולעקוב אחריהם במהלך היצירה. מוטיב ספרותי הוא רעיון או יחידת משמעות (מושג, מטפורה, רכיב עלילתי) שחוזר במהלך היצירה כמה פעמים, לעיתים גם בדרכים שונות, ושתורם להעברת המסר. קיימים שני סוגים של מוטיבים: אלה שמופיעים בתוך יצירה אחת ואלה שמופיעים ביצירות שונות, ואולי מקשרים ביניהן (אך לא בהכרח). כל אחד מן הסוגים האלה מתאפיין באופן קצת שונה ולכן נתייחס אל כל אחד בנפרד. בכתבה הזאת נתייחס לסוג הראשון: מוטיב שמופיע בתוך יצירה מסוימת.

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן