משה

מה מעניין אתכם לקרוא

על ענקים ואמונה- דברים חלק 2

ברוכים הבאים לעוד פרק של הפוד של מכון הצור!
היום בפרק יוחנן ודן מדברים על המקום של האמונה בספר דברים. בפרק ה', משה משתמש בענקים בשביל להמחיש לבני ישראל מהי אמונה אמיתית וכיצד הם צריכים לנהוג, בניגוד לדור יציאת מצריים.

ספר דברים- פרק ראשון (הפודקאסט)

ברוכים הבאים לסדרה החדשה של מכון הצור על ספר דברים!
בפרק הראשון, יוחנן ודן מתחילים לפתוח את ספר דברים ומדברים על החלוקה פנימית שלו, על מוטיבים חוזרים ובעיקר על התקווה שטמונה בו למערכת יחסים חיה של עם ישראל עם אלוהים.

ברכה בסיום הספר – פרשת ״וזאת הברכה״

המבנה הספרותי של ספרים, ובייחוד פתיחתם וסיומם, הם בעלי חשיבות. סוף הספר עשוי לחזור על מוטיבים מרכזיים של הספר, להתייחס למה שתואר בספר ולהכין את הקרקע לסיפורי המשך. פעמים רבות סיום הספר יוצר קשר כל שהוא לפתיחת הספר, וכך מביע מסר של סגירת מעגל, מתיר סבך, פותר שאלות, מצביע על היפוך דברים ועוד. פרשת "וזאת הברכה" מסיימת את החומש, שניתן לראות אותו כספר שלם, ואפשר למצוא בה לא מעט מן האלמנטים האלה.

תנאי הברית – פרשת כי תבוא

פרשת כי תבוא – ברית היא הסכם בין שני צדדים. בתנ"ך מוזכרות כמה בריתות. "הברית בין הבתרים" שאלוהים כרת עם אברהם נקראת כך משום שבימי אברהם ברית מחייבת נכרתה כאשר הצדדים עברו בין נתחים מבותרים של חיות. במקרה של הברית עם אברהם, רק אלוהים עבר בין הבתרים בתנור עשן ולפיד אש שסימלו את נוכחותו (בר' טו 1­-21). הווה אומר, אלוהים התחייב חד צדדית לקיים את הבטחותיו לאברהם…

ברית מילה… של הלב?! – פרשת עקב

פרשת עקב – משה מתאר בפרקים הראשונים של פרשת עקב את מה שהתרחש בהר סיני לאחר צאת ישראל ממצרים, את השהייה שלו ארבעים יום ולילה על ההר, את קבלת לוחות הברית, וחטא עגל הזהב. אירועים גדולים ומשמעותיים ביותר אלה בתולדות העם היו מלווים בחטאים נוראים מצידם. לכן מתבקש לתהות: למה אלוהים ברך אותם על אף חטאיהם? מה הם עשו על מנת לזכות בניסים כה נפלאים ובחסד כה גדול?

עיניך רואות את כל אשר עשה ה' אלוהיך? – פרשת דברים

פרשת דברים – בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא בספר האחרון של החומש. ספר דברים מורכב ברובו מחזרה על החוקים והמצוות שאלוהים מסר לעם ישראל במשך 40 שנים במדבר: וַֽיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם (א 3).

צעד אמיץ למען הזולת – פרשות מטות–מסעי

פרשות מטות–מסעי: בני ישראל נמצאים בערבות מואב (הצד המזרחי של נהר הירדן) ומחכים להיכנס לארץ המובטחת. ארבעים שנה אבותיהם הסתובבו במדבר עד שהדור הישן הלך לעולמו ונשארו אך ורק צאצאיהם, כעונש על סרבנותם להיכנס לארץ בפעם הקודמת: כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשׇׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ. וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה… וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כׇּל־הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה…

הדור החדש – פרשת פנחס

פרשת פנחס – עד כמה אתם חושבים על הדור החדש, הדור הבא שיום אחד יחליף אתכם? הנושא הזה מתברר כחשוב ביותר בכל הסיפורים שבפרשה זו. קודם כול, בעקבות המגפה שעליה מסופר בפרשה הקודמת, אלוהים מברך את פנחס, בנו של אהרן, עם כהונת עולם על כך שהוא פעל כראוי: הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם, וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (כה 12–13). פנחס הוא הדור השני של הכוהנים, ובהחלט התחיל "ברגל ימין"!

האויב הגדול בדרך לארץ המובטחת – פרשת חוקת

בפרשת חוקת נפרשים לנגד עינינו צדדים שונים של המסע של בני ישראל בדרך לארץ המובטחת. היו לא מעט אתגרים ומכשולים בדרך. היו מכשולים חיצוניים, כמו סירובם של עמים מסוימים לתת לבני ישראל לעבור בשטחם, כמו אדום, הכנענים ומואב. במקרה של אדום העם לא נלחם בהם בגלל קשרי המשפחה העתיקים ביניהם (במדבר כ 14­-21). במקרים האחרים אלוהים נתן ניצחון לישראל אפילו נגד אויבים חזקים (כא 1­-3; 21­-35)…

הלב והעיניים – פרשת שלח לך

פרשת שלח לך: ילדים קטנים מרגישים ביטחון רב מסיבה אחת – נוכחות ההורה. מאוחר יותר הם מגלים שההורה מוגבל ולא כול-יכול. לא כך עם אלוהים. בסיפור יציאת מצרים בצעדיו הראשונים של העם אחרי עמוד הענן ועמוד האש רואים בני ישראל את מה שאלוהים מסוגל לעשות בעדם ושניתן לבטוח בו בכל מצב ומול כל אתגר. אבל מהר מאוד הם שכחו את מה שראו ורק מעטים הפנימו את הלקח.

דילוג לתוכן