מלוכה בהפתעה!

jared-subia-QczH4IiPNx0-unsplash - 10x4

הבשורה המצערת על מותה של מלכת אנגליה אליזבת השנייה הגיעה לכל רחבי העולם. חיי המשפחה המלכותית תמיד משכו הרבה תשומת לב, והסדרה הפופולרית "הכתר" מעידה על כך. ואחרי מותה של המלכה, חייה, שסימלו עידן שלם, עוררו יותר עניין מאי פעם. אישה מיוחדת זו הייתה מלכה במשך 70 שנה – יותר מכל אדם אחר! אבל עלייתה לכס המלכות לא הייתה צפויה. אביה לא יועד לכתר, אך מכיוון שאחיו הבכור ויתר על המלוכה ולא נולדו לאביה בנים, היא זו שנפל בחלקה תפקיד "כבד" זה. היא הייתה הנסיכה הרצינית וההגיונית והפחות יפה מאחותה מרגרט ואביה נהג לומר ש"אליזבת היא הגאווה שלנו ומרגרט השמחה שלנו"….

לא המקורבים וכמובן לא ליליבת עצמה (כך כינו אותה בילדותה) לא תיארו לעצמם שדווקא ילדה זו נועדה להיות מלכה. חייה לא תמיד התנהלו על מי מנוחות. מלחמת העולם השנייה, ההפצצות, ההתגייסות למאמץ המלחמתי ושרות כנהגת משאית ומכונאית בחיל העזר לנשים, ניסיונות ההתנקשות בה ועוד ועוד. למרות היותה אדם לא מושלם, כמו כולם, אישה זו נשארה נאמנה ומסורה לכתר ללא רבב (גם כשהייתה צריכה לשלם על כך מחיר), והייתה אישה חרוצה (שלא פחדה ללכלך את הידיים שלה בעבודה), אמיצה ונחושה בדעתה (כנגד כל ההתנגדויות התעקשה להתחתן דווקא עם פיליפ), צנועה מאוד ותמיד אופטימית. עוד בגיל 14 ב-1940 קיימה אליזבת שידור רדיו ראשון וסיימה את נאומה לילדי האומה שפונו מבתיהם במילים אלו: "אנחנו יודעים, כל אחד מאיתנו, שבסופו של דבר הכול יהיה בסדר"… המלכה השרתה על נתיניה תקווה ואופטימיות עד הרגע האחרון (בין היתר בבגדים הצבעוניים המזוהים איתה כל כך)…

היא לא מזכירה לכם מישהי? בעיניי יש קווי דמיון רבים בין המלכה לגיבורת מגילת רות שהתחלנו לעקוב אחריה במאמר הקודם – רות המואבייה (שאגב, לפי חז"ל גם לה היה "דם כחול" בהיותה בת עגלון מלך מואב). מלבד התכונות המשותפות שכבר עמדנו על כמה מהן כמו נאמנות לחמותה, נחישות ללוות אותה עד שהמוות יפריד ביניהן, חריצות בעבודת השדה ואומץ לצאת לסביבה זרה, ראוי לציין שצניעות והכרת תודה ניכרו בכל מעשיה ומילותיה. כשבועז, בעל השדה שבו ליקטה חיטה, התרשם ממעשה החסד שרות עשתה עבור חמותה והציע לה להישאר לעבוד בשדה שלו בהבטיחו לה הגנה ואוכל, רות לא קיבלה זאת כמובן מאליו, אלא נפלה על פניה, כינתה את בועז "אדוני" ואת עצמה "שפחתך" והתפלאה מהיחס שלא ציפתה לו בתור אישה נוכרייה: "וַתִּפֹּל, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי- וְאָנֹכִי, נָכְרִיָּה" (רות ב 10), "וַתֹּאמֶר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי, כִּי נִחַמְתָּנִי, וְכִי דִבַּרְתָּ, עַל-לֵב שִׁפְחָתֶךָ; וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה, כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (שם 13). לא לצפות ליחס מיוחד מאנשים אבל לשים לב ולהודות על כל גילוי של טוב לב כלפיך – זה בהחלט טיפ חשוב בדרך לגישה חיובית בחיים. מומלץ לאמץ את ההרגל לשגרת החיים – מדי יום להיזכר בדבר חיובי שקרה לך, ליצור מין "תּוֹדוּ-ליסט" (כן, בין יתר המטלות היומיות גם המטלה "להודות") וכך נאמן את מוחנו לראות את הדברים החיוביים בחיינו. ממש כדאי לרשום מדי יום רשימה של אירועים שקרו באותו יום שעליהם אנו מודים. זה לא יהיה פשוט בהתחלה שהרי אנחנו מכוונים הרבה יותר בקלות לשים לב לדברים שליליים מאשר חיוביים, אך כדאי להתמיד כי זה חשוב מאוד לאיכות החיים שלנו. "הוֹדוּ עַל כָּל דָּבָר; כִּי זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ" (האיגרת הראשונה לתסלוניקים ה 18).

ראוי לומר מילה על ההתנהגות היוצאת מן הכלל של בועז. יחסו לגרה מתעלה מעל ומעבר לחוקים הסוציאליים שהיו קיימים באותה תקופה. ויותר מזה, זהו גבר שיודע לדבר אל ליבה של האישה, משבח אותה, מברך אותה ורואה בה לא עוד ענייה אחת שבאה לקבץ נדבות, לא אובייקט מיני, אלא אישיות בעלת ערך שראוי להכיר בה, לראות אותה כאדם (היא לא שקופה בעיניו) ולתת לה כבוד.

הן בועז והן רות הם גיבורים שעושים תיקון לאבות אבותיהם. בועז, צאצא של יהודה, רגיש לצרכיה של האישה ומקיים את חוק הייבום[1] מרצונו. וזאת בניגוד למתואר בסיפור יהודה ותמר כשיהודה רצה למנוע מבנו השלישי לייבם את כלתו תמר. גם רות עושה תיקון לאימה הקדומה, בת לוט. רות לא משתמשת בגופה להשגת מטרותיה, בניגוד לבת לוט שעשתה תכסיס מניפולטיבי לאביה וקיימה איתו יחסים אסורים. בועז ורות מהווים נקודת אור בתקופת השופטים החשוכה שהתאפיינה בחוסר נתינה וקבלת האחר ומראים לנו דוגמה לכך ש"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (מסכת אבות ב ה).

אבל אני רוצה לחזור לנקודת דמיון שציינתי קודם בהשוואה בין שתי הנשים שהפכו למי שייסדו שושלת מלוכה ארוכה כשלא ציפו לכך. בדומה לסיפורה של אליזבת השנייה, גם רות המואבייה לבטח לא ציפתה שתהפוך לאם המלוכה ושנינה דוד המלך ייסד את שושלת בית דוד הנצחית. מסתבר שאלוהי התנ"ך אוהב להפתיע וזה לא המקרה הראשון! מוטיב התהפוכות הזה בולט מאוד בשירת חנה:

4 קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל.

5 שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ,

עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.

8 מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם  (שמואל א ב 4, 5, 8).

סיפורי המקרא יוצרים רושם שה' בכוונה בוחר באנשים עם הנתונים ההתחלתיים הנחותים ביותר ומקדם דווקא אנשים עם הסיכויים הקטנים ביותר להצלחה כדי להדגיש ש"לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר-אִישׁ" ושהוא הוא זה ששולט בארץ ולא אחר "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל" (שמואל א' ב' 8).

 

נביא כמה דוגמאות לתהפוכות כאלה שחולל ה':

  1. אבות האומה אינם ילידי ארץ כנען – אברהם מגיע מארם נהריים ומקבל הבטחה שארץ כנען תהיה שלו כשהוא למעשה לא יליד הארץ אלא זר ולא מקומי.
  2. בנים צעירים תפסו שלא כמקובל את מקומם של בנים בכורים – מנחתו של הבל הצעיר התקבלה ולא של קין הבכור, יצחק הבן הצעיר ממשיך את שושלת אברהם ולא הבכור ישמעאל, יעקב הצעיר ממשיך אותה ולא עשיו הבכור, יהודה הבן הרביעי של יעקב הופך למנהיג המשפחה ולא ראובן הבכור, אפרים הבן הצעיר של יוסף ולא מנשה הבכור, משה הצעיר ולא אהרון, דוד ולא אליאב, שלמה ולא אמנון ועוד ועוד…
  3. גיבורי התנ"ך שהתחילו את תפקידם כשהיו או צעירים מדי (גדעון השופט, יאשיהו מלך יהודה, דוד המלך, ירמיהו הנביא ועוד) או מבוגרים מדי (כמו אברהם ושרה, משה ועוד).
  4. נשים עקרות שילדו גיבורים – אימהות האומה העברית שרה, רבקה, רחל היו עקרות (כנראה גם לאה שהרי צוין שה' פתח את רחמה), גם חנה אימו של שמואל הנביא, אימו של שמשון, רות המואבייה ועוד (יש טענה שגם רות הייתה עקרה כי לא נולדו לה ילדים עשר שנים אחרי שהתחתנה).
  5. נשים נוכריות שנכנסו לשושלות המפורסמות – תמר כלתו של יהודה, רות המואבייה, נעמה העמונית אימו של רחבעם משבט יהודה, רחב לפי המדרש שהתחתנה עם יהושע בן נון ועוד.
  6. אנשים עם מוגבלויות – משה שלא היה איש דברים (מגמגם?) הפך למנהיג הגדול ביותר של עם ישראל ולנואם חוצב להבות ומשורר גדול, ירמיהו הנביא, שאמר "הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי-נַעַר אָנֹכִי" (ירמיה א 6), הפך לנביא רב עוצמה שהזהיר מפני החורבן, יהושע בן נון הפחדן, גדעון המהסס והספקן, שאול השליח עם העוקץ בבשרו, שמעון השליח בעל המזג החם ועוד.
  7. אנשים במעמד נחות בחברה – דוד המלך הפך מרועה וילד דחוי למלך על ישראל, יוסף מעבד למשנה לפרעה, דניאל מנער מהגר ליועץ המלך, אסתר מנערה פשוטה למלכה על 127 ממלכות, רות ממואבייה זרה לאם המלוכה הישראלית, יפתח הגלעדי בן של אישה זונה השנוא והדחוי על-ידי אחיו הפך לראש אנשי גלעד שהביא ניצחון על העמונים, ועוד ועוד וכמובן הרבה מאמינים מפשוטי העם שהפכו לבני ובנות אלוהים נושעים (האיגרת הראשונה לקורינתים א 26).

 

אם יש לך הרבה מכשולים מכל סוג שהוא בדרך – סימן שיש לך את כל הסיכויים להצליח!
אתה בחברה טובה של אנשים שלמרות הכול שינו את פני ההיסטוריה. "כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ, דַּוְקָא אָז חָזָק אֲנִי" (האיגרת השנייה לקורינתים יב 10). אבל עלינו לא לטעות, היפוך הגורל לא תמיד קורה בן רגע. כל אחד מן הגיבורים האלה עבר תהליך של שינוי והתחזקות, אבל הוביל לתוצאות מרחיקות לכת ובהחלט מועילות. היה שווה את זה!

להאמין באלוהי ישראל ובדברו זה להאמין שהכול יכול להתהפך לטובה!

 

עוד נדע ימים טובים מאלה…

"…רַק אִם נַאֲמִין וַדַּאי נַצְלִיחַ,

רַק אִם נַאֲמִין וַדַּאי נַגִיעַ,

בְּיָמִים שֶׁל סַעַר בַּרָקִיעַ

כְּאֵשׁ הַתָּמִיד נִבְעַר".

(מילים: שמרית אור, לחן קובי אושרת)

 

 


[1] חוק הייבום

חוק שמופיע בספר דברים כה 5–6 והיה נהוג גם במזרח הקדום לפיו אם אחד האחים מת ולא השאיר אחריו ילדים, אחיו (או אביו – לפי החוק האשורי) חייב להתחתן עם אלמנתו והבן שייוולד להם ייקרא על שם האח המת ויירש את נחלתו.

מטרת החוק הייתה הנצחת שמו של המת שלא יימחה והגנה על אלמנתו.

לקריאה נוספת
עשיו ויעקב

רצון עצמי – פרשת תולדות

פרשת תולדות – בפרשה לפנינו יש לנו הזדמנות להציץ לחיי משפחה אחת וללמוד דרכה משהו על ההשלכות של חיים עצמאיים ללא תלות באלהים. הסיפור מתחיל עם המענה לתפילתו של יצחק אודות עקרותה של רבקה. תפילתו נענית ורבקה הרה ומקבלת נבואה לגבי התאומים שבבטנה: שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר (בראשית כה 23).

המשיכו לקרוא »
שני ספרי מקרא פתוחים לספר ישעיה ולבשורה על פי מתי

התנ"ך בברית החדשה

מטרת המאמר הזה היא להצביע על הדרכים העיקריות שבהן הברית החדשה מקושרת לתנ"ך, ולספק לקורא כלים לזיהוי נקודות המגע וחשיבותן. המטרה כאן היא רק להגביר את המודעות לעומק הקשר הקיים בין התנ"ך והברית החדשה…

המשיכו לקרוא »
אברהם ואורחיו

מי אתם אומרים שהוא? – פרשת וירא

פרשת וירא – הדרך בה נחיה את חיי האמונה שלנו תושפע במידה רבה מהדרך בה אנחנו משרטטים לעצמנו את דמותו של אלהים. ההשקפה שלנו על אלהים תשפיע על חיי התפילה שלנו ועל הצפיות מחיי האמונה שלנו. בפרשה שלפנינו מוצג אלהים בצורה מפתיעה…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן