שמות כז 20 – ל 10
כמה טוב אנחנו חשים כאשר מישהו שאנחנו מעריכים מאוד מכיר אותנו אישית, בשמנו, ואיכפת לו מאיתנו!
פרשת תצוה מתארת את בגדי הכוהנים שאותם הם לבשו בזמן ששירתו בקודש. הכוהנים, ובייחוד הכוהן הגדול, ייצגו את העם לפני ה' ותיווכו בין ה' בין העם. בגדי הכוהן הגדול הצביעו על חשיבות התפקיד שהוא מילא: וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת (שמות כח 2). על כותפות הביגוד היו שתי אבני שוהם שעליהן היו חרותים שמותיהם של שבטי בני ישראל (שישה שמות על כל אבן) וְנָשָׂא֩ אַֽהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן (שמות כח 12). בנוסף לכך היה על בגדי הכוהן הגדול, על האפוד, גם מעין לוח שנקרא חושן משפט, שהיה קשור לחזה. על החושן היו שתים עשרה אבנים, כל אחת סוג אחר של אבן יקרה, ועל כל אבן שם של אחד מבני ישראל.
באופן שכזה נשא הכוהן הגדול את שמותיהם של בניו של ישראל לפני ה'. יש בכך תמונה מרשימה שמעבירה מסר חזק וחשוב. השמות על כתפיו מסמלים את העובדה שהוא נושא אותם לפני ה', והשמות שעל ליבו מצביעים סמלית על ערכם, על חיבתו אליהם ועל חשיבותם בעיניו. תפקיד מרכזי של הכוהן היה לקרב את בני ישראל לאלוהים וזה נעשה על-ידי הקרבת קורבנות כדי לכפר על החטא שהסתיר את פני ה' מעמו. לפיכך, המטרה לא הייתה רק לשאת את שמות בני ישראל לפני ה' אלא גם לאפשר להם להתקרב אליו דרך סליחת החטאים.
בספר בראשית לז מסופר על קנאתם של בני יעקב (בני ישראל) ביוסף אחיהם ועל התנכלותם לו. הם שנאו אותו משום שהרגישו שאביהם מעדיף אותו על פניהם. אבל אם כל אחד מהם היה יודע עד כמה הוא יקר לה', ושיבוא היום שאלוהים ידאג לכך ששמו יהיה מוצג לפניו על כתפיו ועל ליבו של הכוהן הגדול, ייתכן שהיו חשים אחרת.
במזמור קי מופיעה דמות שיש בה שילוב בין כוהן למלך (נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה ׀ וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל־דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי־צֶֽדֶק – מזמור קי 4. וראה בראשית יד 20-18). הברית החדשה רואה את התגשמות הדמות הזאת בישוע כמלך מבית דוד וככוהן הגדול (אל העברים ה 10-1; פרק ז). ככוהן הגדול הוא נושא על כתפיו ועל ליבו את שמו של כל אחד "הבא לאלוהים דרכו" (אל העברים ז 25).
טוב להיות מוכרים אישית, בשמנו, לבני אדם, ועוד יותר טוב לדעת ששמי מוכר לאלוהים. הפרשה הזאת נותנת הזדמנות לכל אחד מאיתנו לחשוב על מה חשוב לנו בחיים – כסף? הוקרה? הערכתם של בני אדם? או שמא הקשר עם אלוהים והידיעה שהוא מכיר אותי אישית, בשמי?
