הגות בזמן מלחמה – 24 לאוקטובר 2023

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ׃ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה׃ וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׃ וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ׃ וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי׃ לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם׃ וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה׃ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו 9-1). קיימות שתי בעיות תיאולוגיות שעליהן אלוהים חייב להתגבר בסיפור הלאומי של בני הערובה הישראלים (פרעה לקח את עם ישראל בשבי!). הבעיה התיאולוגית הראשונה מופיעה בשמות ה: פרעה מסרב להקשיב למשה משום שאינו מכיר את אלוהים (שמות ה 2). הבעיה השנייה מופיעה בשמות ו: ישראל מסרבים לשמוע למשה משום שאינם יודעים את אלוהים (שמות ו ט). עד כמה שזה נשמע מפתיע, עם ישראל אינו מכיר את זהותו של אלוהים, ממש בדומה למדכאים השטניים שלהם. הם שמעו על ה' (שמות ו 4-3), אך מעולם לא שמעו מאת יהוה (שם). ממש כמו פרעה בשמות ה, גם ישראל מסרבים להקשיב לקול משה, גואלם. אלוהים השתמש אפוא במצוקה הלאומית של ישראל כדי לגלות עצמו, כך שנשמע בקולו של מי שהוא שלח, מושיענו וגואלנו. כשסוף סוף תסתיימנה המלחמות נגד העם היהודי, ועדיין נעמוד על רגלינו, אז ידע כל העולם כולו שה' הוא אלוהי ישראל, ואז גם אנחנו – עם ישראל – נשמע לקולו של גואלנו. "חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל־הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ… כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיה נב 10, 13-12).

לקריאה נוספת

השם שלי והשם שלו – פרשת נשוא

פרשת נשוא: שֵם זה דבר חשוב. הוא מזהה ומשייך. כשילדים נולדים הם מקבלים שני שמות – שם פרטי שמזהה אותם אישית כאינדיבידואל, ושם משפחה שמזהה את השייכות שלהם. דבר דומה במקצת קורה בפרשת נשוא. מוטיב מערכות היחסים הוא מוטיב מאחד בנושאים השונים שבפרשת נשוא; מערכות יחסים בין בני אדם, לדוגמה נושא הנאמנות והקינאה…

המשיכו לקרוא »

אותות בדרך לחירות – פרשת בֹּא

פרשת בֹּא – מעבדות לחירות! כולנו מזהים מייד את המשפט הקצר הזה כמגלם את סיפור יציאת מצרים. אבל כיצד זה קרה? ומה המסר הזה אומר לנו היום? שהרי נאמר שצריכים לספר אותו לבנים ולבני הבנים ובספרי הנביאים הסיפור של יציאת מצרים נהיה לדגם לישועה עתידית…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן