חיי שרה: בראשית כג 1 – כה 18
אחד הסיפורים הרומנטיים ביותר בתורה הוא סיפור הבאתה של רבקה כאישה ליצחק, לאחר מות אמו. בפרק כד בספר בראשית מבקש אברהם מעבדו אליעזר להביא אישה לבנו מהמקום ממנו בא. העבד מצטייד במתנות שעשרה גמלים היו צריכים לשאת, ויוצא לדרכו לארם נהריים.
בסוף המסע לעת ערב, כשהגיע לבאר, הוא פונה בתפילה לאלהים ומבקש את עזרתו: וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי (בראשית כד 14). כלומר, הוא מבקש אישה שלא רק עושה את המוטל עליה מתוך הכרח (הרי המנהג באותה עת היה לתת מים לעובר אורח) אלא אישה שמגיבה מעבר למה שמבקשים ממנה.
ואכן, אלהים עונה לתפילתו. כאשר רבקה טובת המראה מגיעה לבאר והעבד רץ לקראתה ומבקש: הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ (כד 17); היא משקה אותו וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת (כד 19). כלומר, היא מגיבה במסירות!
התגובה של רבקה קבעה את העתיד שלה!
התגובה שלנו לקריאתו אלהים אלינו גם היא תקבע את העתיד שלנו!
לא משנה כמה פסוקים או פרקים נקרא, מה שישנה הוא איך נגיב למה שאנחנו קוראים! תגובתה של רבקה תגמלה אותה במתנות רבות. זוהי אמת רוחנית – היענות לדבר ה׳ תביא ברכה. לאו דווקא ארצית…
בהמשך, כשאליעזר מתעניין לדעת מי היא והיכן יוכל ללון, היא לא רק מזמינה אותו ללון בבית משפחתה ומוכנה לארח אותו ואת כל הכבודה שלו, אלא אף יותר: וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם–מָקוֹם לָלוּן (כד 25). גם כאן היא פועלת מתוך רצון ולא רק חובה. אבל כדי שיהיה מקום לארח את אליעזר היה על רבקה לפנות מקום לעשרה גמלים!!!
מעשי רבקה בסיפור הן מעין מראה לנו, להתבונן בעצמנו ולראות היכן אנחנו עומדים לגבי הקריאה של אלהים לבוא אליו. האם נגיב מתוך רצון ומסירות? האם נפנה מקום בלב כדי לארח אותו?
כשם שאליעזר הזמין את רבקה להיות כלתו של יצחק, כך אדון כל הארץ מזמין אותנו לבוא אליו ככלה מקושטת לבעלה (התגלות כא 2) והוא משאיר בידינו את הבחירה לענות בכן או לא.
לאחר שאליעזר הסביר למשפחה את מטרת ביקורו, הם קוראים לרבקה ושואלים אותה: הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ (בראשית כד 58). רק לאחר מכן היא מקבלת את הברכה: וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו (כד 60).
כאמור, להיענות לקריאתו של אלהים אלינו, מוביל לברכה.
רבקה ונערותיה הולכות בעקבות אליעזר, שהוביל והדריך אותן במסע אל הנחלה המובטחת (כד 61).
כשהן מגיעות: וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל (כד 64).
אהבה ממבט ראשון!
אלהים מחפש אנשים שיגיבו לדברו לא מתוך פחד או חובה דתית אלא מתוך מתוך רצון ואהבה! גישה כזו פותחת לנו מעיין של ברכה: עַיִן לֹא רָאָתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְלֹא עָלָה עַל לֵב אִישׁ כֹּל אֲשֶׁר הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאוֹהֲבָיו (א׳ אל הקורינתים ב 9).