שינוי והתחדשות – פרשת בראשית

פרשת בראשית

בראשית: בראשית א 1 – ו 8

חייהם של אנשים רבים ואפילו החיים שלנו (לאו דווקא חיי היום יום, אלא החיים הפנימיים), נראים לפעמים כמו תוהו ובהו וחושך על פני תהום. האם אפשר לשנות את זה? אם כן, איך מתרחש השינוי הזה בנו? כבר בסיפור הבריאה אנחנו מתוודעים לאפשרות של שינוי ובריאת חיים מלאי משמעות מתוך היבט אישי על סיפור הבריאה.

פרק א מתחיל עם בריאת השמים – בתחילה, בריאת הדברים הרוחניים, ורק לאחר מכן בריאת הארץ – העולם הגשמי: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִֹים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א 1).

העקרונות הרוחניים המשתקפים בבריאה תקפים גם לחיים שלנו היום. לדוגמה, הכנת הבריאה ע"י רוח אלהים: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ ובָֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם ורְוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם (א 2).
השינוי, מייקום של חומר חסר חיים, קר וחשוך, לייקום מואר ומלא בחיים, התחיל בהכנה של רוח אלהים. אנחנו לא יכולים לצפות לשינוי בנו או באנשים אחרים ללא הפעולה של הרוח. הכח האנושי מוגבל ביכולתו להביא שינוי אמיתי אלא אם רוח אלהים מעורב בכך.
לא תמיד נראה את פעולת רוח הקודש, אבל בכל אחד השואף לצאת מן המבוך אליו נקלע, אם ייענה לקריאת אלהים, יתחיל התהליך של בריאה חדשה. התהליך הוא פנימי, ונסתר מעיני הסובבים אותנו, לא נראה לעין אולי, אבל הוא אכן מתרחש!

עקרון נוסף בסיפור הבריאה – בכל יום של הבריאה ישנה הכרזה: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. כלומר, האמירה של אלהים היא שהביאה את השינוי המתוכנן לכדי מימוש.
למשל: וַיֹּאמֶר אֱלהִֹים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר (א 3). הביטוי חוזר בפרק פעמים רבות. חזרה המצביעה על החשיבות שיש לדבר אלהים בבריאה והתחדשות של חיים. באגרת אל העברים מסביר לנו המחבר: בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלהִֹים, בּאְֹפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה (יא 3).
דבר אלהים הוא דבר האמת, הוא כפטיש המפוצץ סלעים, חרב חדה המפרידה בין הנפש לרוח, אש בוערת בעצמות, אור המאיר לנו את הדרך, מראה המאפשרת לנו להתבונן בעצמנו ועוד ועוד דימויים – כדי שנבין: בדבר אלהים יש כח!
כשאנחנו קוראים בכתובים מתוך אמונה שזהו דבר אלהים אנחנו חושפים את עצמנו לעוצמה שיש בו, עוצמה שמשנה ונותנת חיים!

משורר תהלים מעיד על השותפות של הרוח ודבר אלהים בבריאה: בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל-צְבָאָם (לג 6). גם היום רוח אלהים רוצה לחדש את רוחנו דרך הכח של דברו. כך שגם היום, אפשר לקרוא בכתובים מתוך תפילה ובקשה להתחדש, לקבל חיים!

לבסוף, כל פעם לאחר שאלהים אומר איזו בריאה צריכה להתרחש יש לאחריו ביטוי המאשר שכך קרה. האישור מובא בביטוי: וַיְהִי-כֵן. לדוגמה: וַיִֹאמֶר אֱלהִֹים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן (א 9, גם בפסוקים 11, 15, 24, 30).
אכן, אנחנו יכולים להיות בטוחים באופן מוחלט שהבטחותיו של אלהים יתקיימו בחיינו כמובטח!
דבר ה׳ לעולם לא ישוב ריקם! קריאה בכתובים, המלווה בצפייה שיתגשם תוביל לשינוי!
אלהים רוצה ויכול לברוא בנו חיים חדשים אפילו אם החיים כרגע מרגישים כתוהו ובוהו…

לקריאה נוספת

קשר אישי בין אדם לאלוהים – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא – קשר אישי בין אדם לבורא עולם? עשויות להיות לנו מחשבות ותהיות רבות בעניין, אבל בפרשת ויקרא ניתנת לנו תשובה ברורה. הפרקים האחרונים של ספר שמות מתארים את הקמת המשכן ומסתיימים במראה מדהים של ירידת הענן על המשכן וכבוד ה' שממלא אותו (וַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן…)

המשיכו לקרוא »

זרוע ה' כעבד ה' בספר ישעיה

ה הקשר בין "זרוע ה'" לבין "עבד ה'"? בסיפור יציאת מצרים הם מייצגים את הכוח האלוהי מזה ואת הכלי האנושי מזה. זרוע ה' מסמלת את כוחו וגבורתו של ה' בהוציאו את עמו מעבדות לחרות, ומשה היה כלי שרת שקיבל את הכינוי עבד ה'.

ההבדל ביניהם ברור. הראשון הוא אלוהי והשני הוא אנושי. על הרקע הזה מפתיע מאוד לגלות שבישעיה מ עד נג, השימוש במוטיבים של זרוע ה' ושל עבד ה' מביא אותם לנקודת חיבור משמעותית ומפליאה.

בפרקים אלה בולטת החזרה על עבד ה' וזרוע ה'. כל אחד מן המושגים האלה נושא מטען משלו בישעיה והם מייצגים, כמו ביציאת מצרים, את כוחו של ה' מחד וכלי אנושי מאידך.

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן