ישוע

פרשת בלק – בלק בן ציפור, מלך מואב, הביט מכס מלכותו, ופחד. מי זה העם הגדול הזה שהגיע ממצרים, עבדים נמלטים, אך נוחלים ניצחון אחר ניצחון? למה חשש בלק? הרי אלוהים לא הבטיח לבני ישראל לרשת את העם המואבי אלא אמר…

בפרשת חוקת נפרשים לנגד עינינו צדדים שונים של המסע של בני ישראל בדרך לארץ המובטחת. היו לא מעט אתגרים ומכשולים בדרך. היו מכשולים חיצוניים, כמו סירובם של עמים מסוימים לתת לבני ישראל לעבור בשטחם, כמו אדום, הכנענים ומואב. במקרה של אדום העם לא נלחם בהם בגלל קשרי המשפחה העתיקים ביניהם (במדבר כ 14­-21). במקרים האחרים אלוהים נתן ניצחון לישראל אפילו נגד אויבים חזקים (כא 1­-3; 21­-35)…

פרשת קורח: האם אני שמח בחלקי? קורח היה לוי ולפיכך נפלה בחלקו הזכות לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם (במדבר טז 9), אבל לא הספיק לו התפקיד החשוב שניתן לו. הוא קינא במשה כמנהיג שבו בחר ה' ובאהרן בתור הכוהן הנבחר. בפרשה מתבהר עד כמה הקנאה הזאת השפיעה על ליבו של קורח וגם על סביבתו. קורח ועדתו ניסו לנסח את תלונתם במילים יפות…

פרשת שלח לך: ילדים קטנים מרגישים ביטחון רב מסיבה אחת – נוכחות ההורה. מאוחר יותר הם מגלים שההורה מוגבל ולא כול-יכול. לא כך עם אלוהים. בסיפור יציאת מצרים בצעדיו הראשונים של העם אחרי עמוד הענן ועמוד האש רואים בני ישראל את מה שאלוהים מסוגל לעשות בעדם ושניתן לבטוח בו בכל מצב ומול כל אתגר. אבל מהר מאוד הם שכחו את מה שראו ורק מעטים הפנימו את הלקח.

פרשת בהעלותך: תארו לעצמכם לרגע שאתם נוכחים באירוע שאותו הפרשה מתארת. המחנה מסודר על שבטיו ועל משפחותיו ומוכן לתנועה. ה', השוכן בקרב העם באוהל מועד, ינחה את העם דרך המדבר לעבר מחוז חפצם, הארץ המובטחת. הדרך הזאת שבה יוביל אותם ה' היא ברכה עצומה ואתגר גם יחד. מראה עמוד הענן המכסה את המשכן ביום ועמוד האש המאיר בלילה ודאי היה מרשים מאוד…

פרשת נשוא: שֵם זה דבר חשוב. הוא מזהה ומשייך. כשילדים נולדים הם מקבלים שני שמות – שם פרטי שמזהה אותם אישית כאינדיבידואל, ושם משפחה שמזהה את השייכות שלהם. דבר דומה במקצת קורה בפרשת נשוא. מוטיב מערכות היחסים הוא מוטיב מאחד בנושאים השונים שבפרשת נשוא; מערכות יחסים בין בני אדם, לדוגמה נושא הנאמנות והקינאה…

פרשת במדבר: "כל הפרטים האלה – בשביל מה?" זו שאלה שאולי עולה במחשבות שלך בקשר לחלקים מסוימים של התנ"ך ואפשר בהחלט להעלות אותה בקשר לפרשת השבוע "במדבר". אבל ניתן לשאול אותה בצורה קצת אחרת ובאופן חיובי: "האם יש מסר שהטקסט רוצה ללמד אותנו באמצעות החזרה על הפרטים?" פרשת "במדבר" מתארת תהליך חשוב במסע של בני ישראל במדבר…

פרשות בהר, בחוקותי – המילה "יוֹבֵל" מוכרת היום בהקשרים שונים כציון לתקופה של חמישים שנה. רבים מודעים לכך שהיא מופיעה בתנ"ך אך פחות מודעים למשמעות הרבה ולמטען החשוב שכרוכים בה…

פרשת אמור – בלוח השנה העברי, "ראש השנה" חל בחודש תשרי. אבל בתנ"ך יום זה אינו נקרא "ראש השנה" אלא "זכרון תרועה" והחודש אינו הראשון אלא השביעי (ויקרא כג 24). החודש הראשון בתנ"ך הוא ניסן, שבו הוציא אלוהים את ישראל ממצרים. חשיבותו כחודש הראשון בלוח מועדי ה' מתבהרת בפרשת השבוע…

פרשות אחרי מות – קדושים: רצף של דברים פעמים רבות אינו מקרי וסתמי אלא טמונות בו חשיבות ומשמעות. הסמיכות של יום הזיכרון ויום העצמאות מצמידה יום של עצב ואבל ליום של שמחה וחיים. המעבר חד. אך הוא מכוון ומייצג את מציאות חיינו בארץ. גם בפרשות "אחרי מות" ו"קדושים" יש חשיבות לסדר של הדברים…