"הסתר הפנים" (דברים פרק 3)

המבנה הספרותי של ספרים, ובייחוד פתיחתם וסיומם, הם בעלי חשיבות. סוף הספר עשוי לחזור על מוטיבים מרכזיים של הספר, להתייחס למה שתואר בספר ולהכין את הקרקע לסיפורי המשך. פעמים רבות סיום הספר יוצר קשר כל שהוא לפתיחת הספר, וכך מביע מסר של סגירת מעגל, מתיר סבך, פותר שאלות, מצביע על היפוך דברים ועוד. פרשת "וזאת הברכה" מסיימת את החומש, שניתן לראות אותו כספר שלם, ואפשר למצוא בה לא מעט מן האלמנטים האלה.

כולנו מכירים ודאי את המצב שבו ניגשים לקרוא מזמור מספר תהילים, וחשים במהרה תסכול מפני שקשה לנו להבין את הכתוב. אין ספק שהעברית בתנ"ך, ובעיקר בשירה התנ"כית / המקראית, היא לא העברית של היום וגם הסגנון שלה שונה ממה שאנו רגילים אליו. אבל אל תתייאש! השירה התנ"כית טומנת בחובה אוצרות שברגע שתטעם מן היופי והעוצמה שלהם, אין ספק שתרצה לגלות עוד ועוד…

פרשת וישלח – עברו עשרים שנה מאז שיעקב עזב את הארץ ועכשיו הוא חוזר אליה עם משפחתו, עם החששות מהפגישה עם אחיו ועם רכוש גדול מאד. כשהוא מגיע לגבול האחרון לחצות אל הארץ המובטחת, בלילה, לאחר שהעביר את משפחתו במעבר יבק, עומד איש וחוסם את דרכו. יעקב נאבק איתו כדי לקבל את מלוא הברכה שהובטחה לו בלילה אחר בבית אל, עשרים שנה קודם לכן: וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר (בראשׁית לב 25).