צירוף המילים 'שדי תרומות' בשמואל ב א 21

‎הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ
אַל־טַ֧ל
וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם
‎וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת
‎כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים
מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י‏ מָשִׁ֥יחַ‏ בַּשָּֽׁמֶן׃          (שמ"ב א 21)

צירוף המילים 'שדי תרומות', שנמצא בשמ"ב א 21, מהווה אתגר פרשני. צירוף מילים זה הוא יחידני, כלומר נמצא אך ורק במקרה האחד הזה במקרא, והוא מהווה דוגמה מעניינת לניסיונות להבין טקסט מקראי בעזרת הצעה לתיקון הטקסט על סמך חקר הלשון האוגריתית במאה הקודמת. אם כן, איך מבינים את צירוף המילים 'שדי תרומות'?

אם נסתכל בתרגומים המודרניים לאנגלית, נראה שיש שני תרגומים עיקריים: “bountiful fields” (כלומר, 'שדות שפע'; בתרגומים JPS ו-NRSV), או “fields of offerings” (כלומר, 'שדות של תרומות, מנחות';  בתרגומים KJV ו-ESV). בסופו של דבר, שתי האופציות האלו קשורות במשותף לפרשנות המקרא המוקדמת יותר.

מפרשי מקרא חשובים מימי הביניים כמו רש"י, רד"ק, רלב"ג ורד"א – כולם בהסכמה שמשמעות הצירוף היא שדות שבהם מגדלים יבול בשביל התרומות (בבית המקדש).[1] עם זאת, אם נסתכל שוב על הפסוק הזה, שבו נאמר שנמנע מהרי הגלבוע טל ומטר, נראה ששדות אלו נחשבים לדבר שלישי ברשימת מה שנמנע מהרי הגלעד. רד"ק כתב למשל שפירוש הצירוף הוא "שדה הראוי ליטול ממנו תרומות". הבנה זו של מפרשי המקרא ככל הנראה מבוססת על התרגום הארמי של ספר שמואל, שבו כתוב: " לָא תְהֵי בְּכוֹן עֲלָלָא כְּמִסַת דְיַעְבְדוּן מִנֵיהּ חֲלָתָא". כלומר: "לא יהיה בכם מספיק קציר שיעשו ממנו חלה". מדובר בחלה שנותנים כתרומה לאלוהים, כמצווה בבמדבר טו 21-19.

תגלית הלשון האוגריתית בתחילת המאה ה-20 סיפקה הצעה חלופית להבנת צירוף זה, כפי שהציג לראשונה החוקר הרולד גינסברג. גינסברג השווה את קינת דוד ואת הקללה על האדמה בפסוק זה לקטע מאגדת אקהת (יצירה אפית שהתגלתה בחפירות באוגרית). גיבור הסיפור, דנאל, מתאבל על מות בנו אקהת, ותוך כדי כך מקלל גם הוא את האדמה.[2] גינסברג השווה בין שורות דומות המופיעות בשירה האוגריתית לבין השורות בפסוק זה בשמ"ב:

על בסיס שורות דומות אלו, גינסברג מציע ש'שדי תרומ(ו)ת' הוא בעצם טעות בהעתקה ושיבוש של 'שרע תהומ(ו)ת', כלומר 'נביעת תהומות'.[3] בדומה לפרשנות המקרא מימי הביניים, תיקון טקסט כזה מביא לידי מצב של שורה תקבולתית שלישית, ששייכת גם היא לשדה הסמנטי של מים והשקיה במקביל ל'טל' ו'מטר'.

חוקר המקרא ספייזר מוסיף על דברי גינסברג עם קישור לביטוי נוסף, שכולל בתוכו את הרעיון הזה של קללה שמוטלת על המים ועל אופני ההשקיה השונים בטבע. ביטוי זה נמצא במיתוס האכדי האפי אתרא-חסיס, שבו הגשמים והמעיינות מקוללים באופן דומה:[4]

Eliš ^dAdad zunnašu lušāqir // Lissakir šapliš ya išsâ mēlu ina naqbi

'למעלה, ימעט אדד את גשמו! // למטה, ייסכר המבול, בל יעלה ממקורו!'[5]

בקללה זו, ניכר כי המים המשקים את האדמה מקוללים, הן אלו מלמעלה הן אלו מלמטה. במקביל, אם נאמץ את תיקון הטקסט המוצע, ניתן להבין כי בפסוק בשמואל ב, 'טל ומטר' הם המים מלמעלה, ו'שרע תהומֹת' הם המים המגיעים מלמטה, המים שעולים מהתהומות.

השוואה נוספת שניתן לעשות היא עם דברים לג 13: "וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת". בניגוד לקטעים האחרים, כאן מדובר בברכה של יעקב לבנו יוסף ולא קללה, אך יש דמיון רב בקשר לברכת המים ממעל – "מגד שמים" ו"טל", והמים מלמטה – "תהום רובצת תחת".[6]

למרות כל זה, אולי אין צורך לתקן את הטקסט – אם ניתן להבינו ככתבו. ממבט ראשון, התיקון למילה 'תהומות' נראה סביר, גם כי נעשה במילה שימוש רב בעברית המקראית וגם כי מבחינה תאורטית סביר לשער ש'תהומת' יכול להשתבש בהעתקה ל'תרומת' בגלל הדמיון הגרפי בין האותיות ה-ר. אך יש ספק רב לגבי המילה 'שרע', שהיא נדירה באוגריתית ולא קיימת כלל בעברית![7] חשוב לציין גם שהמילה 'תהום' לא מרבה להופיע בהקבלה למילים 'טל' ו'מטר'.

מעבר לזה, ההצעה לתיקון מתעלמת מהאפשרות לתקבולת בין השורות 'הרי בגלבע' עם 'שדי תרומת'. אם נייחס משמעות אחרת למילה 'תרומת' – משמעות של מרום, מקום גבוה (מהשורש רו"ם), אולי אין צורך כלל לתקן את הטקסט. ניתן להשוות עם שופטים ה 18: '…על מרומי שדה'. ניכר כי המילים 'הר' ו'שדה' אכן באות במקביל זו לזו (שימו לב שבשפות שמיות אחרות המילה 'שדה' יכולה לבוא במשמעות של 'הר').[8]

על כן, אין צורך לנתח שורה זו כשורה שלישית שמקבילה ל'אל טל' ו'אל מטר עליכם', אלא בתור חלק ממבנה כיאסטי (מוצלב), באופן דומה לחצי השני של פסוק 21:[9]

הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל || וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם ‎וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת ‎ ‏

כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים || מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י‏ מָשִׁ֥יחַ‏ בַּשָּֽׁמֶן׃

כמובן, יש טענות נוספות נגד הצעה זו ובעד תיקון הטקסט, כגון: למרות השורש המשותף עם 'מרום', המילה 'תרומה' לא משמשת במקרא אף פעם במשמעות זו; המילה 'השתרע' בישעיה השתבשה במגילות מדבר יהודה ל'משתריים' (זה מראה שהשיבוש מ'שרע' ל'שדי' אפשרי); הקריאה של הפסוק עם תיקון הטקסט מותאמת לתרגום השבעים והתרגום הארמי.[10] בנוסף, לא ברור מדוע יש וי"ו שמקדימה את הצירוף 'שדי תרומת' אם מדובר באמת בתפקיד ווֹקטיבי (יחסת פנייה) במקביל ל'הרי בגלבע'.

לסיכום, ישנן שלוש הצעות להבנת צירוף זה, הפשוט אך מאתגר: (1) שהשדות לא יוכלו להניב את היבול שלהם בשביל התרומות, ובכך הצירוף מקביל ל'אל טל' ול-'ואל מטר עליכם', (2) תיקון הטקסט על בסיס האוגריתית 'שרע תהומת' (כלומר, 'גאות תהומות') שגם מתפקד בתור מקביל לביטויים הקודמים הקשורים למים, (3) דחיית ההצעה לתיקון והבנת הצירוף כמקביל ל'הרי בגלבע' ועם משמעות מקבילה לצירוף המילים 'מרומי שדה' (שופ' ה 18).

הצעה אחרונה זו נראית בעיניי החזקה מבין השלוש – מכיוון שאין צורך לתקן את הטקסט על מנת להגיע להבנה טובה שלו ובעיקר כאשר לוקחים בחשבון את המבנה הכיאסטי של החצי השני של הפסוק. אם נשער כי המבנה של החצי הראשון של הפסוק זהה לחצי השני, מבנה זה יהפוך את שתי ההצעות הראשונות לבלתי סבירות.