פרשת יתרו – יש אנשים בחיינו שנותנים לנו עצות טובות ועוזרים לנו להגיע להחלטות טובות. ראוי להעריך את האנשים האלה ולדעת להקשיב להם. עם זאת, עלינו לזכור שהם מוגבלים. בפרשת יתרו יש דוגמה יפה של אדם שמילא תפקיד חשוב במתן עצה טובה למשה ולעם ישראל. יחד עם זאת, הפרשה משווה בין קולו של האדם הנבון הנותן עצה טובה שיכולה להועיל, לבין קולו של אלוהים שדבריו נותנים חיים.
פרשת בשלח – הדרך מעבדות לחירות בסיפור יציאת מצרים הביאה את בני ישראל למקומות ומצבים שמהם לא היה שום מוצא – אלא בעזרת אלוהים. קודם כול, הם מצאו את עצמם כלואים בין הים לבין חיל פרעה, ללא דרך מילוט. והפלא ופלא, ה' רצה שהעם יגיע למצב הזה! הסיבה לכך…
פרשת בֹּא – מעבדות לחירות! כולנו מזהים מייד את המשפט הקצר הזה כמגלם את סיפור יציאת מצרים. אבל כיצד זה קרה? ומה המסר הזה אומר לנו היום? שהרי נאמר שצריכים לספר אותו לבנים ולבני הבנים ובספרי הנביאים הסיפור של יציאת מצרים נהיה לדגם לישועה עתידית…
פרשת וארא – הפרשה פותחת בנקודת שפל. פרעה לא הקשיב למשה ולאהרן ואף הקשה על בני ישראל והתוצאה – עכשיו הם חדלו לשמוע אל משה "מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה" (שמות ו 9). גם משה עצמו חש את חולשתו ואת חוסר היכולת שלו מול האתגר וחזר על כך לא פעם בשיחותיו עם ה' (שמות ו 12, 30). משה התמודד פנים אל פנים מול תגובתו של פרעה, המלך שבידו היה הכוח לקבוע מה ייעשה עם בני ישראל…
פרשת שמות היא דוגמה מובהקת להבדל בין ניסיון לשנות מצב קשה בכוח שלנו לבין מה שנוכל לעשות בעזרתו של אלוהים. למשה היו הרבה כלים לעזור לעמו. הוא קיבל חינוך מצרי מן השורה הראשונה, היה לו מעמד גבוה שהקנה לו במה וסמכות, והוא ניחן בתחושת צדק שדחפה אותו להתערב בנעשה בחברה. אבל כשהגיע הרגע והוא ניסה לעשות מעשה, התוצאה הייתה כישלון מכל הבחינות – בני ישראל אחיו דחו את עזרתו ופרעה כעס ורצה להרוג אותו. משה נמלט על חייו וחי ארבעים שנה כרועה צאן במדבר…
מתי קראת את ספר יואל לאחרונה? ממש כדאי לקרוא אותו! הוא אומנם ספר קצר אבל יש בו מסר אשר פורס את יריעותיו על ישראל ועל העולם כולו. אחת התופעות הבולטות בספר יואל היא החזרות הרבות שקיימות בו. מעניין לשים לב לכל אחת מן החזרות האלו לגופה, אך כשבוחנים אותן גם במבט כללי ניתן להבחין בדבר בעל חשיבות רבה להבנת מבנה הספר ולהבנת המסר שלו…
דרך להשיג הבנה טובה יותר של ספר או שיר במקרא היא לזהות את המוטיבים שבו ולעקוב אחריהם במהלך היצירה. מוטיב ספרותי הוא רעיון או יחידת משמעות (מושג, מטפורה, רכיב עלילתי) שחוזר במהלך היצירה כמה פעמים, לעיתים גם בדרכים שונות, ושתורם להעברת המסר. קיימים שני סוגים של מוטיבים: אלה שמופיעים בתוך יצירה אחת ואלה שמופיעים ביצירות שונות, ואולי מקשרים ביניהן (אך לא בהכרח). כל אחד מן הסוגים האלה מתאפיין באופן קצת שונה ולכן נתייחס אל כל אחד בנפרד. בכתבה הזאת נתייחס לסוג הראשון: מוטיב שמופיע בתוך יצירה מסוימת.
השנה היא שנת שמיטה. מה זאת אומרת? אלוהים פקד על בני ישראל לתת לאדמה לנוח מדי שבע שנים. ההוראה הזאת מצויה לראשונה בספר ויקרא כה 1–7. ספר דברים טו מוסיף ומדגיש דבר עקרוני להבנת המסר של שנת השמיטה עבורנו…
בכל שיחה אמיתית חשוב ללמוד להקשיב לאדם שאיתו משוחחים, אחרת לא נבין מה הוא או היא רוצים לומר לנו ולא תהיה בינינו שום אינטראקציה אמיתית או תקשורת. אני, כמובן, יכול להגיב גם בלי להקשיב, אבל תגובתי תהיה רלוונטית רק אם הקשבתי והבנתי את מה שזולתי אומר לי. כך גם לגבי קריאת המקרא. יש לי ודאי הרבה מחשבות והרבה מה לומר על מה שאני קורא… אבל אם אני רוצה להגיב למה שבאמת כתוב בטקסט (ולא למה שאני מדמיין לעצמי שכתוב בו), אני צריך ללמוד להקשיב לו ולתת לו לדבר אליי.
מטרת המאמר הזה היא להצביע על הדרכים העיקריות שבהן הברית החדשה מקושרת לתנ"ך, ולספק לקורא כלים לזיהוי נקודות המגע וחשיבותן. המטרה כאן היא רק להגביר את המודעות לעומק הקשר הקיים בין התנ"ך והברית החדשה…
כל הזכויות שמורות – מכון הצור 2021–2022 | נבנה ב-♥️ על ידי www.nsharg.com
