אלוהים

פרשת עקב – משה מתאר בפרקים הראשונים של פרשת עקב את מה שהתרחש בהר סיני לאחר צאת ישראל ממצרים, את השהייה שלו ארבעים יום ולילה על ההר, את קבלת לוחות הברית, וחטא עגל הזהב. אירועים גדולים ומשמעותיים ביותר אלה בתולדות העם היו מלווים בחטאים נוראים מצידם. לכן מתבקש לתהות: למה אלוהים ברך אותם על אף חטאיהם? מה הם עשו על מנת לזכות בניסים כה נפלאים ובחסד כה גדול?

פרשת ואתחנן: אל תשכח!

האזהרה לא לשכוח את מה שאלוהים עשה ולא לשכוח את דרכיו וחוקותיו, חוזרת על עצמה בפרשה זו כמה פעמים. בפרק ד פסוק 23 כתוב: ‏הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם‏ אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר‏ צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ‎‏, מה שמהדהד את הנאמר בפרשה שקדמה לה. בנאומו של משה אל עם ישראל, הוא הזכיר להם את הדברים הגדולים והנפלאים שאלוהים עשה עבורם במעמד הר סיני – איך שאלוהים הראה את כבודו על ההר דרך האש, הערפל והקולות שנשמעו מההר. בולטת בפרשת השבוע החזרה על החוקים המוכרים ביותר של התורה: עשרת הדיברות (פרק ה) וקריאת שמע (פרק ו).

פרשת דברים – בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא בספר האחרון של החומש. ספר דברים מורכב ברובו מחזרה על החוקים והמצוות שאלוהים מסר לעם ישראל במשך 40 שנים במדבר: וַֽיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם (א 3).

פרשות מטות–מסעי: בני ישראל נמצאים בערבות מואב (הצד המזרחי של נהר הירדן) ומחכים להיכנס לארץ המובטחת. ארבעים שנה אבותיהם הסתובבו במדבר עד שהדור הישן הלך לעולמו ונשארו אך ורק צאצאיהם, כעונש על סרבנותם להיכנס לארץ בפעם הקודמת: כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשׇׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ. וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה… וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כׇּל־הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה…

פרשת פנחס – עד כמה אתם חושבים על הדור החדש, הדור הבא שיום אחד יחליף אתכם? הנושא הזה מתברר כחשוב ביותר בכל הסיפורים שבפרשה זו. קודם כול, בעקבות המגפה שעליה מסופר בפרשה הקודמת, אלוהים מברך את פנחס, בנו של אהרן, עם כהונת עולם על כך שהוא פעל כראוי: הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם, וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (כה 12–13). פנחס הוא הדור השני של הכוהנים, ובהחלט התחיל "ברגל ימין"!

פרשת בלק – בלק בן ציפור, מלך מואב, הביט מכס מלכותו, ופחד. מי זה העם הגדול הזה שהגיע ממצרים, עבדים נמלטים, אך נוחלים ניצחון אחר ניצחון? למה חשש בלק? הרי אלוהים לא הבטיח לבני ישראל לרשת את העם המואבי אלא אמר…

בפרשת חוקת נפרשים לנגד עינינו צדדים שונים של המסע של בני ישראל בדרך לארץ המובטחת. היו לא מעט אתגרים ומכשולים בדרך. היו מכשולים חיצוניים, כמו סירובם של עמים מסוימים לתת לבני ישראל לעבור בשטחם, כמו אדום, הכנענים ומואב. במקרה של אדום העם לא נלחם בהם בגלל קשרי המשפחה העתיקים ביניהם (במדבר כ 14­-21). במקרים האחרים אלוהים נתן ניצחון לישראל אפילו נגד אויבים חזקים (כא 1­-3; 21­-35)…

פרשת קורח: האם אני שמח בחלקי? קורח היה לוי ולפיכך נפלה בחלקו הזכות לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם (במדבר טז 9), אבל לא הספיק לו התפקיד החשוב שניתן לו. הוא קינא במשה כמנהיג שבו בחר ה' ובאהרן בתור הכוהן הנבחר. בפרשה מתבהר עד כמה הקנאה הזאת השפיעה על ליבו של קורח וגם על סביבתו. קורח ועדתו ניסו לנסח את תלונתם במילים יפות…

פרשת שלח לך: ילדים קטנים מרגישים ביטחון רב מסיבה אחת – נוכחות ההורה. מאוחר יותר הם מגלים שההורה מוגבל ולא כול-יכול. לא כך עם אלוהים. בסיפור יציאת מצרים בצעדיו הראשונים של העם אחרי עמוד הענן ועמוד האש רואים בני ישראל את מה שאלוהים מסוגל לעשות בעדם ושניתן לבטוח בו בכל מצב ומול כל אתגר. אבל מהר מאוד הם שכחו את מה שראו ורק מעטים הפנימו את הלקח.

פרשת בהעלותך: תארו לעצמכם לרגע שאתם נוכחים באירוע שאותו הפרשה מתארת. המחנה מסודר על שבטיו ועל משפחותיו ומוכן לתנועה. ה', השוכן בקרב העם באוהל מועד, ינחה את העם דרך המדבר לעבר מחוז חפצם, הארץ המובטחת. הדרך הזאת שבה יוביל אותם ה' היא ברכה עצומה ואתגר גם יחד. מראה עמוד הענן המכסה את המשכן ביום ועמוד האש המאיר בלילה ודאי היה מרשים מאוד…