"וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא־יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃ וְשָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת־מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם׃ וְנָתַתִּי אֶת־חֵן הָעָם־הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם׃ וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם" (שמות ג 22-19). 11 בספטמבר 2001, תאריך ללא חשיבות מיוחדת, הפך ליום זיכרון קבוע בלוח השנה הלאומי של אמריקה. ה-7 באוקטובר 2023 הפך ליום שלעולם יהיה קשור ל-11 בספטמבר. אך חשוב לציין כי ה-7 באוקטובר כבר נושא משמעות מיוחדת בלוח השנה של ישראל, קרוב ל-3,500 שנה! כ"א בתשרי תשפ"ד מסמן את יומו האחרון של סוכות, מועד בו יהודים ברחבי העולם חוגגים את שמחת תורה (דברים לא 11-10; נחמיה ח 18). רצה הגורל, ובאותו יום בו עמדה ישראל בפני טרגדיה לאומית מחרידה נוספת, התאספנו סביב ספר התורה, מחבקים אותו בידינו וחוגגים את מתנת דבר אלוהים הנצחי. הביטו שוב בשמות ג 22-21; אלוהים מוסר למשה הבטחה מפורטת למדי אודות הגאולה העתידית של ישראל. ובשמות יב 36-35, כל מה שהבטיח האל מתקיים עד לפרט האחרון: "וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת׃ וַיהוָה נָתַן אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת־מִצְרָיִם". אף על פי שהתאריך כ"א בתשרי תשפ"ד הפך כואב במיוחד בלוח השנה שלנו, אל לנו לשכוח כי אותו תאריך הוא גם יום בו אנו נאחזים בהבטחותיו הבלתי-ניתנות לביטול של אלוהים לאורך כל ההיסטוריה של עמנו! וכשם שאלוהים מילא את כל הבטחותיו למשה לפני כמעט 3,500 שנה, כך הוא יעשה תמיד! "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה" (במדבר כג 19). "וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיֶתֶר תֹּקֶף לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה. בְּאֹפֶן זֶה, עַל-סְמַךְ שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים שֶׁחָלִילָה לֵאלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּהֶם, אֲנַחְנוּ הַנִּמְלָטִים נִתְעוֹדֵד מְאֹד לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה הַמֻּנַּחַת לְפָנֵינוּ" (עברים ו 18-17).
מוטיבים במקרא – חוטים בתוך מארג
14/10/2022
אין תגובות
דרך להשיג הבנה טובה יותר של ספר או שיר במקרא היא לזהות את המוטיבים שבו ולעקוב אחריהם במהלך היצירה. מוטיב ספרותי הוא רעיון או יחידת משמעות (מושג, מטפורה, רכיב עלילתי) שחוזר במהלך היצירה כמה פעמים, לעיתים גם בדרכים שונות, ושתורם להעברת המסר. קיימים שני סוגים של מוטיבים: אלה שמופיעים בתוך יצירה אחת ואלה שמופיעים ביצירות שונות, ואולי מקשרים ביניהן (אך לא בהכרח). כל אחד מן הסוגים האלה מתאפיין באופן קצת שונה ולכן נתייחס אל כל אחד בנפרד. בכתבה הזאת נתייחס לסוג הראשון: מוטיב שמופיע בתוך יצירה מסוימת.
