הגות בזמן מלחמה – 18 לאוקטובר 2023

"וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא־יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃ וְשָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת־מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם׃ וְנָתַתִּי אֶת־חֵן הָעָם־הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם׃ וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם" (שמות ג 22-19). 11 בספטמבר 2001, תאריך ללא חשיבות מיוחדת, הפך ליום זיכרון קבוע בלוח השנה הלאומי של אמריקה. ה-7 באוקטובר 2023 הפך ליום שלעולם יהיה קשור ל-11 בספטמבר. אך חשוב לציין כי ה-7 באוקטובר כבר נושא משמעות מיוחדת בלוח השנה של ישראל, קרוב ל-3,500 שנה! כ"א בתשרי תשפ"ד מסמן את יומו האחרון של סוכות, מועד בו יהודים ברחבי העולם חוגגים את שמחת תורה (דברים לא 11-10; נחמיה ח 18). רצה הגורל, ובאותו יום בו עמדה ישראל בפני טרגדיה לאומית מחרידה נוספת, התאספנו סביב ספר התורה, מחבקים אותו בידינו וחוגגים את מתנת דבר אלוהים הנצחי. הביטו שוב בשמות ג 22-21; אלוהים מוסר למשה הבטחה מפורטת למדי אודות הגאולה העתידית של ישראל. ובשמות יב 36-35, כל מה שהבטיח האל מתקיים עד לפרט האחרון: "וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת׃ וַיהוָה נָתַן אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת־מִצְרָיִם". אף על פי שהתאריך כ"א בתשרי תשפ"ד הפך כואב במיוחד בלוח השנה שלנו, אל לנו לשכוח כי אותו תאריך הוא גם יום בו אנו נאחזים בהבטחותיו הבלתי-ניתנות לביטול של אלוהים לאורך כל ההיסטוריה של עמנו! וכשם שאלוהים מילא את כל הבטחותיו למשה לפני כמעט 3,500 שנה, כך הוא יעשה תמיד! "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה" (במדבר כג 19). "וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיֶתֶר תֹּקֶף לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה. בְּאֹפֶן זֶה, עַל-סְמַךְ שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים שֶׁחָלִילָה לֵאלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּהֶם, אֲנַחְנוּ הַנִּמְלָטִים נִתְעוֹדֵד מְאֹד לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה הַמֻּנַּחַת לְפָנֵינוּ" (עברים ו 18-17).

לקריאה נוספת

מוטיבים במקרא – חוטים בתוך מארג

דרך להשיג הבנה טובה יותר של ספר או שיר במקרא היא לזהות את המוטיבים שבו ולעקוב אחריהם במהלך היצירה. מוטיב ספרותי הוא רעיון או יחידת משמעות (מושג, מטפורה, רכיב עלילתי) שחוזר במהלך היצירה כמה פעמים, לעיתים גם בדרכים שונות, ושתורם להעברת המסר. קיימים שני סוגים של מוטיבים: אלה שמופיעים בתוך יצירה אחת ואלה שמופיעים ביצירות שונות, ואולי מקשרים ביניהן (אך לא בהכרח). כל אחד מן הסוגים האלה מתאפיין באופן קצת שונה ולכן נתייחס אל כל אחד בנפרד. בכתבה הזאת נתייחס לסוג הראשון: מוטיב שמופיע בתוך יצירה מסוימת.

המשיכו לקרוא »
שני ספרי מקרא פתוחים לספר ישעיה ולבשורה על פי מתי

הגות- האם לתנ"ך יש משמעות בימינו?

לעולם לא אשכח את דבריו של אחד מהפרופסורים שלי לברית החדשה, במהלך הרצאה על האיגרת אל העברים: "ספר הברית החדשה עדיפה על ספר הברית הישנה (הכוונה שלו, לתנ"ך) כי הכתובים אומרים לנו כך". היה ברור מדבריו של הפרופסור שהוא סובל מתסמין נוראי של טעות בזיהוי. הפסופסור זיהה את כתבי התנ״ך כולו עם ברית הר סיני.

המשיכו לקרוא »
פרשת בראשית

שינוי והתחדשות – פרשת בראשית

פרשת בראשית – חייהם של אנשים רבים ואפילו החיים שלנו (לאו דווקא חיי היום יום, אלא החיים הפנימיים), נראים לפעמים כמו תוהו ובהו וחושך על פני תהום. האם אפשר לשנות את זה? אם כן, איך מתרחש השינוי הזה בנו? כבר בסיפור הבריאה אנחנו מתוודעים לאפשרות של שינוי ובריאת חיים מלאי משמעות מתוך היבט אישי על סיפור הבריאה.

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן