הגות- האם לתנ"ך יש משמעות בימינו?

שני ספרי מקרא פתוחים לספר ישעיה ולבשורה על פי מתי

"וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ הִשִּׂיג כְּהֻנָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית מְעֻלָּה יוֹתֵר אֲשֶׁר נוֹסְדָה עַל הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר. אִלּוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה נִדְרָשׁ מָקוֹם לַשְּׁנִיָּה" (עברים ח 7-6).

לעולם לא אשכח את דבריו של אחד מהפרופסורים שלי לברית החדשה, במהלך הרצאה על האיגרת אל העברים: "ספר הברית החדשה עדיפה על ספר הברית הישנה (הכוונה שלו, לתנ"ך) כי הכתובים אומרים לנו כך". היה ברור מדבריו של הפרופסור שהוא סובל מתסמין נוראי של טעות בזיהוי. הפסופסור זיהה את כתבי התנ״ך כולו עם ברית הר סיני. למרות שהתנ"ך נכתב בתקופת ברית סיני (הברית הישנה), ספר התנ"ך אינו זהה לברית הישנה. מדובר בכתבי הקודש, שנכתבו בהשראת רוח אלוהים, וכוללים בריתות רבות, לא אחת בלבד. האם "הברית החדשה" של ירמיהו (פרק לא) נחשבת ברית ישנה? האם ברית אלוהים עם אברהם בבראשית טו ישנה אף היא? האם ברית ה' עם דוד בשמ"ב' ז זו ברית ישנה? לא! על ידי זיהוי שגוי של "הברית הישנה" עם התנ"ך כולו, לימד אותו פרופסור דורות רבים של רועי קהילות לזלזל בהשראת התנ"ך, אשר לפי משיחנו, על-פי שאול השליח ולפי מחבר אל העברים, כולם מצביעים לעבר ישוע (מתי ה 18-17; יוחנן ה 46; רומים טו 4; טימ"ב ג 17-14; עברים ט 10-1).לאחר ששמעתי את דברי הפרופסור על "הברית הישנה", איני מופתע מכך שמטיפים רבים מלמדים את צאן-מרעיתם לזנוח את התנ"ך של ישוע ושליחיו. לו היה הפרופסור מתעמק באגרת אל העברים קצת יותר ולא מתבלבל בין "הברית הישנה" (אני ממש לא אוהב את השם הזה!) לבין התנ"ך, הוא היה מבחין בדרכים הרבות בהן מחבר האגרת אוהב, מכבד ומתייחס לתנ"ך כאל דברו הקדוש והסמכותי של אלוהים!

"שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֹחַ הָעֲצָמוֹת, וּבוֹחֵן מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו" (עברים ד 12).

לקריאה נוספת

ואהבת בכל מאודך – פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן: אל תשכח!

האזהרה לא לשכוח את מה שאלוהים עשה ולא לשכוח את דרכיו וחוקותיו, חוזרת על עצמה בפרשה זו כמה פעמים. בפרק ד פסוק 23 כתוב: ‏הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם‏ אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר‏ צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ‎‏, מה שמהדהד את הנאמר בפרשה שקדמה לה. בנאומו של משה אל עם ישראל, הוא הזכיר להם את הדברים הגדולים והנפלאים שאלוהים עשה עבורם במעמד הר סיני – איך שאלוהים הראה את כבודו על ההר דרך האש, הערפל והקולות שנשמעו מההר. בולטת בפרשת השבוע החזרה על החוקים המוכרים ביותר של התורה: עשרת הדיברות (פרק ה) וקריאת שמע (פרק ו).

המשיכו לקרוא »

הלא יכול, היכול, והכול יכול – פרשת וארא

פרשת וארא – הפרשה פותחת בנקודת שפל. פרעה לא הקשיב למשה ולאהרן ואף הקשה על בני ישראל והתוצאה – עכשיו הם חדלו לשמוע אל משה "מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה" (שמות ו 9). גם משה עצמו חש את חולשתו ואת חוסר היכולת שלו מול האתגר וחזר על כך לא פעם בשיחותיו עם ה' (שמות ו 12, 30). משה התמודד פנים אל פנים מול תגובתו של פרעה, המלך שבידו היה הכוח לקבוע מה ייעשה עם בני ישראל…

המשיכו לקרוא »
הרשמו לעדכונים

אם אתם מעוניינים לקבל עדכון חודשי מאיתנו על המאמרים החדשים באתר מכון ועל הפעילויות השונות שיתקיימו בקרוב, אתם מוזמנים לרשום את כתובת הדוא"ל שלכם ולקבל מאיתנו עדכונים.

*בעת ההרשמה לעדכונים אני מסכים\ה לקבל חומר פרסומי למייל.

דילוג לתוכן