אדוני

בין כל הדינים, ההוראות וההנחיות בפרשת "כי תצא" בולט הדגש על אחריות אישית ועל הקשר בין הפרט ומעשיו לבין הכלל של הקהילה. בפרשה הקודמת הובלטה האחריות של ההנהגה. ניתן היה לחשוב שכל האחריות מוטלת על ההנהגה. אבל לא כך הדבר. באופן חד וברור עולה מן החוקים השונים בפרשת "כי תצא" כל אחד באופן אישי נושא באחריות. רוב החוקים מתייחסים לשני דברים…

פרשת ראה: המבנה של כלי רכב, בניינים, או למעשה כמעט כל חפץ, מעיד על ייעודם. למשל, רכב נמוך, צר, ארוך ומחודד בקצהו הקדמי מזוהה מיד כרכב מרוץ וברור שרכב גבוה, בעל גלגלים עבים וגדולים, הוא רכב שטח. המבנה חשוב לייעוד ומשרת אותו. בדומה לכך, גם בדברים שהועלו על הכתב, המבנה הספרותי קשור למשמעות. המבנה של ספר דברים מגלה רבות על המסר של כל הספר וגם של חלקיו השונים…

פרשת ואתחנן: אל תשכח!

האזהרה לא לשכוח את מה שאלוהים עשה ולא לשכוח את דרכיו וחוקותיו, חוזרת על עצמה בפרשה זו כמה פעמים. בפרק ד פסוק 23 כתוב: ‏הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם‏ אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר‏ צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ‎‏, מה שמהדהד את הנאמר בפרשה שקדמה לה. בנאומו של משה אל עם ישראל, הוא הזכיר להם את הדברים הגדולים והנפלאים שאלוהים עשה עבורם במעמד הר סיני – איך שאלוהים הראה את כבודו על ההר דרך האש, הערפל והקולות שנשמעו מההר. בולטת בפרשת השבוע החזרה על החוקים המוכרים ביותר של התורה: עשרת הדיברות (פרק ה) וקריאת שמע (פרק ו).

פרשת בלק – בלק בן ציפור, מלך מואב, הביט מכס מלכותו, ופחד. מי זה העם הגדול הזה שהגיע ממצרים, עבדים נמלטים, אך נוחלים ניצחון אחר ניצחון? למה חשש בלק? הרי אלוהים לא הבטיח לבני ישראל לרשת את העם המואבי אלא אמר…

השנה היא שנת שמיטה. מה זאת אומרת? אלוהים פקד על בני ישראל לתת לאדמה לנוח מדי שבע שנים. ההוראה הזאת מצויה לראשונה בספר ויקרא כה 1–7. ספר דברים טו מוסיף ומדגיש דבר עקרוני להבנת המסר של שנת השמיטה עבורנו…