
להאזין להאזינו – ספר חדש מאת יוחנן סטנפילד
הספר עוקב אחרי תופעה מדהימה של הֶרמזים (רמיזות, אלוזיות) לשירת האזינו (דב' לב) המופיעים לאורך כל ספר ישעיה. הוא מגלה שלאורך כל ספר ישעיה יש
הספר עוקב אחרי תופעה מדהימה של הֶרמזים (רמיזות, אלוזיות) לשירת האזינו (דב' לב) המופיעים לאורך כל ספר ישעיה. הוא מגלה שלאורך כל ספר ישעיה יש
ה הקשר בין "זרוע ה'" לבין "עבד ה'"? בסיפור יציאת מצרים הם מייצגים את הכוח האלוהי מזה ואת הכלי האנושי מזה. זרוע ה' מסמלת את כוחו וגבורתו של ה' בהוציאו את עמו מעבדות לחרות, ומשה היה כלי שרת שקיבל את הכינוי עבד ה'.
ההבדל ביניהם ברור. הראשון הוא אלוהי והשני הוא אנושי. על הרקע הזה מפתיע מאוד לגלות שבישעיה מ עד נג, השימוש במוטיבים של זרוע ה' ושל עבד ה' מביא אותם לנקודת חיבור משמעותית ומפליאה.
בפרקים אלה בולטת החזרה על עבד ה' וזרוע ה'. כל אחד מן המושגים האלה נושא מטען משלו בישעיה והם מייצגים, כמו ביציאת מצרים, את כוחו של ה' מחד וכלי אנושי מאידך.
טרגדיה וטראומה, הלם, שכול, כאב וסבל – מילים אלו שגורות בפינו מאז ה-7 לאוקטובר, ״השבת השחורה״. ולא בכדי. איך אנחנו יכולים להתמודד עם מצב קשה שכזה?
"וְאָכְלוּ אֶת־הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי־אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל־מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שמות יב 8). חג הפסח הוא בין היתר חגיגה שנתית של ניצחון אלוהים על כל מכשול העומד
בזמן שכל לב בעם כואב ואין מי שלא בהלם מהמצב, בזמן קשה ונורא כמו היום, לספר חבקוק יש מסר חשוב. הספר הוא למעשה דו שיח
המבנה הספרותי של ספרים, ובייחוד פתיחתם וסיומם, הם בעלי חשיבות. סוף הספר עשוי לחזור על מוטיבים מרכזיים של הספר, להתייחס למה שתואר בספר ולהכין את הקרקע לסיפורי המשך. פעמים רבות סיום הספר יוצר קשר כל שהוא לפתיחת הספר, וכך מביע מסר של סגירת מעגל, מתיר סבך, פותר שאלות, מצביע על היפוך דברים ועוד. פרשת "וזאת הברכה" מסיימת את החומש, שניתן לראות אותו כספר שלם, ואפשר למצוא בה לא מעט מן האלמנטים האלה.
אין עוררין על החשיבות של שירת האזינו (דב' לב 1-43). זהו החלק היחיד בתנ"ך שבו הכתוב עצמו מצווה על בני ישראל ללמוד אותו בעל פה: וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֙עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (דב' לא 19). אלוהים אומר שהשירה הזאת מתפקדת כעד. על מה היא מעידה?
לעיתים קרובות הסיום של ספרים טובים עוזר לקורא להבין את הספר כולו. הסוף יכול להשלים או להבהיר מה שלא היה מובן, או, להבדיל, להפתיע ולשפוך אור אחר על כל מה שקראנו עד עכשיו. שני המצבים האלה נכונים לגבי ספר דברים. פרשת "ניצבים" מסיימת את גוף ספר דברים בהצהרה כי עתה, זמן קצר לפני הכניסה לארץ…
פרשת כי תבוא – ברית היא הסכם בין שני צדדים. בתנ"ך מוזכרות כמה בריתות. "הברית בין הבתרים" שאלוהים כרת עם אברהם נקראת כך משום שבימי אברהם ברית מחייבת נכרתה כאשר הצדדים עברו בין נתחים מבותרים של חיות. במקרה של הברית עם אברהם, רק אלוהים עבר בין הבתרים בתנור עשן ולפיד אש שסימלו את נוכחותו (בר' טו 1-21). הווה אומר, אלוהים התחייב חד צדדית לקיים את הבטחותיו לאברהם…
בין כל הדינים, ההוראות וההנחיות בפרשת "כי תצא" בולט הדגש על אחריות אישית ועל הקשר בין הפרט ומעשיו לבין הכלל של הקהילה. בפרשה הקודמת הובלטה האחריות של ההנהגה. ניתן היה לחשוב שכל האחריות מוטלת על ההנהגה. אבל לא כך הדבר. באופן חד וברור עולה מן החוקים השונים בפרשת "כי תצא" כל אחד באופן אישי נושא באחריות. רוב החוקים מתייחסים לשני דברים…
כל הזכויות שמורות – מכון הצור 2021–2022 | נבנה ב-♥️ על ידי www.nsharg.com