אלוהים

ה הקשר בין "זרוע ה'" לבין "עבד ה'"? בסיפור יציאת מצרים הם מייצגים את הכוח האלוהי מזה ואת הכלי האנושי מזה. זרוע ה' מסמלת את כוחו וגבורתו של ה' בהוציאו את עמו מעבדות לחרות, ומשה היה כלי שרת שקיבל את הכינוי עבד ה'.

ההבדל ביניהם ברור. הראשון הוא אלוהי והשני הוא אנושי. על הרקע הזה מפתיע מאוד לגלות שבישעיה מ עד נג, השימוש במוטיבים של זרוע ה' ושל עבד ה' מביא אותם לנקודת חיבור משמעותית ומפליאה.

בפרקים אלה בולטת החזרה על עבד ה' וזרוע ה'. כל אחד מן המושגים האלה נושא מטען משלו בישעיה והם מייצגים, כמו ביציאת מצרים, את כוחו של ה' מחד וכלי אנושי מאידך.

בזמן שכל לב בעם כואב ואין מי שלא בהלם מהמצב, בזמן קשה ונורא כמו היום, לספר חבקוק יש מסר חשוב. הספר הוא למעשה דו שיח

המבנה הספרותי של ספרים, ובייחוד פתיחתם וסיומם, הם בעלי חשיבות. סוף הספר עשוי לחזור על מוטיבים מרכזיים של הספר, להתייחס למה שתואר בספר ולהכין את הקרקע לסיפורי המשך. פעמים רבות סיום הספר יוצר קשר כל שהוא לפתיחת הספר, וכך מביע מסר של סגירת מעגל, מתיר סבך, פותר שאלות, מצביע על היפוך דברים ועוד. פרשת "וזאת הברכה" מסיימת את החומש, שניתן לראות אותו כספר שלם, ואפשר למצוא בה לא מעט מן האלמנטים האלה.

אין עוררין על החשיבות של שירת האזינו (דב' לב 1­-43). זהו החלק היחיד בתנ"ך שבו הכתוב עצמו מצווה על בני ישראל ללמוד אותו בעל פה:  וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֙עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (דב' לא 19). אלוהים אומר שהשירה הזאת מתפקדת כעד. על מה היא מעידה?

לעיתים קרובות הסיום של ספרים טובים עוזר לקורא להבין את הספר כולו. הסוף יכול להשלים או להבהיר מה שלא היה מובן, או, להבדיל, להפתיע ולשפוך אור אחר על כל מה שקראנו עד עכשיו. שני המצבים האלה נכונים לגבי ספר דברים. פרשת "ניצבים" מסיימת את גוף ספר דברים בהצהרה כי עתה, זמן קצר לפני הכניסה לארץ…

פרשת כי תבוא – ברית היא הסכם בין שני צדדים. בתנ"ך מוזכרות כמה בריתות. "הברית בין הבתרים" שאלוהים כרת עם אברהם נקראת כך משום שבימי אברהם ברית מחייבת נכרתה כאשר הצדדים עברו בין נתחים מבותרים של חיות. במקרה של הברית עם אברהם, רק אלוהים עבר בין הבתרים בתנור עשן ולפיד אש שסימלו את נוכחותו (בר' טו 1­-21). הווה אומר, אלוהים התחייב חד צדדית לקיים את הבטחותיו לאברהם…

בין כל הדינים, ההוראות וההנחיות בפרשת "כי תצא" בולט הדגש על אחריות אישית ועל הקשר בין הפרט ומעשיו לבין הכלל של הקהילה. בפרשה הקודמת הובלטה האחריות של ההנהגה. ניתן היה לחשוב שכל האחריות מוטלת על ההנהגה. אבל לא כך הדבר. באופן חד וברור עולה מן החוקים השונים בפרשת "כי תצא" כל אחד באופן אישי נושא באחריות. רוב החוקים מתייחסים לשני דברים…

פרשת שופטים: דברים טז 18 – כא 9   החוכמה מדברת במשלי פרק ח כישות חיה ואומרת:  לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֜ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃  בִּ֭י מְלָכִ֣ים

פרשת ראה: המבנה של כלי רכב, בניינים, או למעשה כמעט כל חפץ, מעיד על ייעודם. למשל, רכב נמוך, צר, ארוך ומחודד בקצהו הקדמי מזוהה מיד כרכב מרוץ וברור שרכב גבוה, בעל גלגלים עבים וגדולים, הוא רכב שטח. המבנה חשוב לייעוד ומשרת אותו. בדומה לכך, גם בדברים שהועלו על הכתב, המבנה הספרותי קשור למשמעות. המבנה של ספר דברים מגלה רבות על המסר של כל הספר וגם של חלקיו השונים…